ראש ישיבת הר ברכה ורב הישוב, הרב אליעזר מלמד, סבור כי ניתן לקבל מימון מ'הקרן לידידות' עבור הפעלת קייטנות הקיץ.

המאמר המלא מהעיתון "בשבע": 

קייטנות הקיץ של משרד החינוך

שאלה: האם אפשר להירשם לקייטנות משרד החינוך לאחר שנודע שהקרן לידידות שותפה במימון שלהן, ואמרו על קרן זו שהיא משרתת מיסיונרים נוצריים, ואף בקייטנות עצמן יילמדו תכנים נוצריים מיסיונריים?

תשובה: מותר להירשם לקייטנות משרד החינוך. קייטנות אלו שודרגו השנה באופן ניכר בשני היבטים. ראשית, בכך שהמנהלים והמורים אחראים עליהן, כך שהן ממשיכות ומשלימות את המהלך החינוכי של כל השנה. שנית, בהוזלת עלותן ופתיחתן לכל המוני הילדים, גם ממשפחות עניות. ועל כך יש להכיר טובה לידידי הרב שי פירון שר החינוך.

קשה להבין מהיכן צמחה עלילה כזו, שמשרד החינוך הסכים להטמיע תכנים נוצריים בקייטנות של ילדי ישראל. כל אדם סביר היה צריך להבין מעצמו ששמועה זו מופרכת.

הקרן לידידות

אמנם לדעתי הקרן לידידות אינה נוהגת כראוי בכך שהיא אוספת כספים בטענה שמצב העוני במדינת ישראל קשה, כי בכך היא פוגעת בכבוד ישראל ומוציאה דיבה על הארץ, שכן בעזרת ה' מצבנו הכלכלי הולך וטוב, ויש כאן פחות עניים מאשר בארצות הברית (עיין שו"ע יו"ד רנד, א). ראוי היה להפנות את רצונם הטוב של התורמים לסיוע מכובד שיועיל לבניין הארץ והעולם כולו, כגון מימון מחקרים בתחום הרפואה ומדעי הסביבה (עיין שבת עה, ב). וכן לארגונים שעוסקים במניעת התבוללות ועידוד העלייה לארץ. וכן להפצת דברי מוסר ואמונה אודות היחיד, המשפחה והחברה ממקור התורה לטובת כל בני האדם, כדי שיתקיים בנו הפסוק "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים".

אסור לפגוע בידידי ישראל

בכל אופן, לאחר שהתורמים האוונגליסטים תרמו את כספם בלב טוב ובאהבה לעם ישראל בלי שום התניה ומעורבות להיכן ילך הכסף, אסור לפגוע בהם בהטחת תרומתם בפניהם, תוך האשמה שהם מנסים להעביר יהודים על דתם.

גם אם לא הייתה בעיה של פגיעה בתורמים לא היה איסור להשתתף בקייטנות, הואיל ובדיעבד מותר להשתמש בכסף (עיין שו"ע יו"ד רנד, א-ב).

מעבר לכך, הסכום שהתקבל מהקרן לידידות הוא מיעוט קטן שאין מפעל הקייטנות תלוי בו, שכן מדובר ב‑36 מיליון שקלים מכספי הקרן, לעומת 260 מיליון שהוקצבו ממשרד החינוך ושאר המשרדים.

היחס לאוונגליסטים

לגבי הטענה שתרומה זו עלולה לגרום להמוני בית ישראל להתייחס באופן חיובי לאוונגליסטים, שהם נוצרים אוהבי ישראל - אין בכך פגם, שכן ראוי להכיר להם טובה על תמיכתם בנו. עלינו להיאבק נגד מיסיונרים, ולא נגד נוצרים מוסריים שמכבדים את דתנו ותומכים בנו.

כמדומה שניתן לומר שהאוונגליסטים האמריקנים הם כיום הקבוצה החשובה והמשמעותית ביותר שתומכת במדינת ישראל. מדובר בכשבעים מיליון אזרחי המעצמה הגדולה בעולם, שמאמינים שדברי התנ"ך שרירים וקיימים והעם היהודי צריך לחזור לארצו ולשמור את תורתו ומצוותיו. מעמדם המוסרי גבוה ונעלה ממעמדו של כורש שסייע לשיבת ציון.

כתב מרן הרב קוק במידות הראי"ה (אהבה סעיפים ה', י'): "אהבת הבריות צריכה להיות חיה בלב ובנשמה, אהבת כל האדם ביחוד, ואהבת כל העמים כולם", "למרות כל שינויי דעות דתות ואמונות". הראשונים במעלה לכבוד ואהבה הם כמובן אלה שתומכים בנו, רואים אותנו כעם סגולה ותולים בנו את גורל תיקון העולם.

דיבות זדוניות

ניתן להבין ולכבד בעלי דעות אחרות, שחוששים מאוד מהשפעה זרה שעלולה לצמוח מההתקרבות הזו. אבל זאת בתנאי שינהגו בישרות ולא יפיצו שקרים זדוניים. קוראי 'רביבים' בוודאי זוכרים שכתבתי כמה פעמים בשנים קודמות, שעוד לפני שהתחלתי לברר את היחס לאוונגליסטים קיבלתי על עצמי בפומבי שלא לקבל מהם תרומות בעבור הישיבה, כדי שהבירור יהיה לשם שמים ובלי שום נגיעות אישיות. ואף היה מקרה שהגיעה תרומה גדולה ליישוב וביקשתי מפרנסי היישוב להחזירה, למרות שההתחייבות שלי יכולה לחול רק על הישיבה. ובעזרת ה' נתקבלו דבריי והתרומה הוחזרה, והוסכם שגם היישוב לא יקבל תרומות.

והנה למרות שהדברים נכתבו שחור על גבי לבן, יש אנשים שמעזים להפיץ שקרים כאילו לאחרונה בנתה ישיבת הר ברכה חמישה בניינים בכספי נוצרים. מן הסתם אישים אלה מפיצים עוד שקרים, ואין כוח בידם של אנשים ישרים לחפש ולאתר ולהפריך את כל הכזבים שלהם. החפץ בחיים צריך שלא להאמין לשום עלילה בנושא זה בלי עדות אישית גמורה ומדויקת.

חטא המרגלים

איכשהו יוצא תמיד, שהמואסים במצוות יישוב הארץ מתגלים גם כחסרי יכולת לקרוא את מפת המציאות ולנתח אותה כראוי. הם מתהדרים ברציונליות, אבל בפועל התחזיות שלהם מתבדות. מפחדים מהכנענים ולבסוף מתים במדבר. מפחדים מקשיי פרנסה, מביצות ומפרעות הערבים, ונשארים בגולה תחת השלטון הקומוניסטי או נרצחים בשואה. אכן, האתגרים הכרוכים בבניין הארץ מורכבים מאוד ומצריכים חוכמה, זהירות ומסירות, אבל זו הדרך הריאלית לקיומו של עם ישראל.

גם עכשיו מצבנו מסובך מאוד. אנחנו מוקפים אויבים. אין פתרון קרוב לבעיות הביטחון והלחץ הבינלאומי. אבל פתרון הנסיגות שהשמאל מציע הוא הגרוע ביותר.

לאחרונה אמר שר האוצר יאיר לפיד שהאינטרס שלנו הוא שתקום מדינה פלשתינית, כי "אנחנו לא יכולים ולא צריכים לשלוט בארבעה מיליון פלשתינים שבעוד דור יכפילו את מספרם". מה שאנחנו צריכים לדעתו הוא "ביטחון והיפרדות".

ראשית לעובדות

לפי הערכתו של יורם אטינגר, ששוקד על סוגיה זו שנים רבות, מספרם של הערבים ביהודה ושומרון הוא כ‑1,400,000, ובנוסף לכך כ‑300,000 ערבים גרים במזרח ירושלים. גם ד"ר גיא בכור מסכים להערכתו.

מספר הערבים בעלי אזרחות ישראלית הוא כ‑1,220,000 (כ‑15 אחוזים מאזרחי מדינת ישראל. לא כללתי את הדרוזים שמונים כ‑130,000, שרובם חיים איתנו בשלום ובכבוד).

כלומר מספר כל הערבים בשטחים שבשליטת ישראל בלי הדרוזים הוא לא ארבעה מיליון אלא פחות משלושה מיליון, כאשר ארבעים אחוזים מהם הם ממילא אזרחי ישראל, והקמת מדינה פלשתינית לא תוציא אותם מתחומי המדינה.

אגב, לאורך כל הדרך אנשי השמאל טעו בתחזיותיהם הדמוגרפיות. לפי הערכותיהם כבר מזמן היה צריך להיות בין הים לירדן רוב ערבי. החידוש כעת הוא שהם טועים לא רק בצפיית העתיד אלא גם במספרים שבפועל כעת.

הכיוון הדמוגרפי

רמת הפריון בקרב האוכלוסייה המוסלמית בכל העולם נמצאת בירידה דרסטית, וכך גם במדינת ישראל. לפי נתוני אתר האינפורמציה של ה‑CIA, בעבר הקרוב היו למשפחה בסעודיה כשישה ילדים בממוצע, וכיום המספר ירד ל‑2.2. כך גם בשאר ארצות ערב. בקצב ילודה זה אין גידול במספר האנשים. כך קורה גם בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל: במשך כעשר שנים ירד הממוצע מלמעלה מחמישה ילדים לפחות משלושה ילדים.

לעומת זאת במשפחה היהודית יש תהליך של גידול, כאשר הממוצע הכללי הגיע עד כשלושה ילדים.

המצב ביהודה ושומרון

מספר היהודים כיום ביהודה ושומרון הוא כ‑390,000, לעומת 1,400,000 ערבים. לפני כ‑14 שנים, בתחילת האינתיפאדה השנייה, מספר היהודים היה 190,000. ב‑14 שנים מספר היהודים הוכפל ויותר. לעומת זאת מספר הערבים ביו"ש לא גדל, אולי אף הצטמצם, בזכות הגירה שלילית.

ממוצע הלידות בקרב המשפחות היהודיות ביו"ש גדול בהרבה משל הערביות. לדברי ד"ר גיא בכור, ממוצע הלידות למשפחה יהודית ביו"ש הוא שש, לעומת כשלושה למשפחה ערבית. לדבריו "יש לכך השלכות ביטחוניות, למשל ביכולת של הערבים לתכנן מרידות חדשות, כאשר כל כך הרבה יהודים חיים יחד איתם ומכירים את השטח בדיוק כמותם; והיהודים האלה לא יוותרו לעולם".

הפתרון המסוכן - מדינה פלשתינית

נמצא שדברי שר האוצר מופרכים: אין כיום ארבעה מיליון ערבים, והם לא עתידים לגדול בתוך דור או שניים לשמונה מיליון. אבל דווקא הפתרון, שלצערנו גם ראש הממשלה מסכים לו, להקים מדינה פלשתינית, הוא המסוכן מכול. מפני שבעידוד ובמימון ארצות ערב, מדינה זו עלולה לקלוט לתוכה מיליוני פליטים ונמלטים מהארצות שסביבנו, וכך תוך זמן לא רב יהיו ביהודה ושומרון בלבד חמישה מיליון ערבים, שמטרתם המרכזית למרר את חייה של מדינת ישראל.

הזמן פועל לטובתנו בארבעה תהליכים

פרשני השמאל טוענים שהזמן פועל לרעתנו, אולם הם מתעלמים מארבעה תהליכים שצופנים בחובם שינוי לטובה.

הראשון, כאמור, מותו של השד הדמוגרפי ופתיחת אופק חדש לצמיחתו של העם היהודי.

ב. הערבים מקדיחים את תבשילם

הערבים הולכים ומקדיחים את תבשילם בעיני העולם. ההתמרמרות המוסלמית על ההגמוניה המערבית לובשת פנים של אלימות וטרור. הם היו יכולים לשקוד על פיתוח ארצותיהם, אבל בחרו בבערות וטרור. רבים מהמוסלמים שהיגרו לארצות המערב מעדיפים ליהנות מההטבות הסוציאליות הנדיבות בלי לשאת בעול הפיתוח הכלכלי והחברתי. הם יורקים בהפגנתיות לבאר שהם שותים ממנה, תוך הטחת גידופים. תנועות הימין באירופה הולכות ומתחזקות בהתנגדותן למדינות הערביות ולמהגרים המוסלמים, ויחד עם זה הם מחזקים את תמיכתם בנו.

ג. מקורות אנרגיה חילופיים

בשנים האחרונות נמצאו מאגרי נפט וגז ענקיים ברחבי העולם, ובכלל זה גם בארה"ב. בנוסף לכך בכל ארצות המערב שוקדים על מציאת מקורות אנרגיה חלופיים לנפט. כשהתהליך יבשיל, לא תהיה עוד לערבים השפעה. את אוצרות הנפט שלהם הם בזבזו על מלחמות, מותרות ושנאת ישראל, וכאשר יֵרד מחיר הנפט - הם יחזרו לחיות במדבר, חסרי מעמד והשפעה.

ד. המעבר למזרח הרחוק

מרכז הכובד העולמי עובר בהדרגה למזרח הרחוק, לסין ולהודו. שם יש פחות מסורת אנטי יהודית, ואולי איתם יהיה אפשר לכונן יחסים בריאים והוגנים. הנה עתה נבחר לראשות ממשלת הודו נרנדרה מודי, שנודע כמי שמבין את הסכנות שבאסלאם הלוחמני ונחשב לידיד ישראל משכבר הימים.