בשאילתה חריפה אל שרת המשפטים, ח"כ משה פייגלין דורש מציפי לבני הסברים לגבי קמפיין הפירסום המעודד נשים לעשות שימוש במסלול המהיר בהוצאה לפועל לתביעת כספי מזונות.
מסע הפירסום של רשות הגבייה במשרד המשפטים מציג את הנשים כחיילות במדים היוצאות לקרב למען מזונות ילדיהן.
"בימים אלה הפיק משרדך קמפיין הסתה הזוי ודוחה", כתב פייגלין בשאילתה. "בקמפיין זה מוצג האב בפני הילד כמי שאחראי לכך שאמו לא יכולה לרכוש עבורו דגני בוקר, חולצה או חוג בלט, ועל אמו ללבוש מדי קרב ולהילחם באביו כאויב לאומי לכל דבר ועניין. בחוסר רגישות נורא – מערבב משרדך בין מקרים קשים באמת של אבות המתנכרים לאחריותם, יחד עם רוב המקרים בהם נדחקים אבות נורמטיביים שוודאי מעוניינים בטובת ילדיהם – אך כאמור נדחקו, בין השאר ע"י מדיניות משרדך אל חוסר יכולת תשלום כל שהיא".
"לאור כל האמור לעיל, מתעורר הרושם כי לא טובת הילדים ומיצוי זכותם למזונות עומדת נגד פניהם של מקבלי ההחלטות במשרדך, אלא רדיפת הגברים שנמצאים בהליכי גירושין, גם על חשבון טובת הילדים”.
פייגלין מציין כי באחרונה נחקק חוק לפיו לא ייעצרו עוד אזרחים בגין חוב להוצאה לפועל (הוצל"פ), אך הקבוצה היחידה שהחוק אינו חל עליה היא קבוצת חייבי דמי מזונות.
הפסקת המעצרים של חייבים, ציין ח"כ פייגלין, נומקה בכך ש"מאסר אזרחי – בדגש על אזרחים בשל אי תשלום חוב – מהווה פגיעה קשה בזכויות אדם. הליכי מאסר מהווים אמצעי גבייה לא לגיטימי, תוך הפעלת לחץ לא ראוי, במערכת משפט מתוקנת. כך, פעמים רבות האיום במאסר יוצר לחץ איום על החייב ומשפחתו, ועלול לגרור את החייב ללוות הלוואות נוספות (גם בשוק האפור), על מנת להיחלץ מאיום המאסר".
הוא מציין כי מתברר שהקפאת צווי המאסר לא רק שלא פגעה ביכולת הגבייה של הרשות, אלא להיפך – "בשנת 2013 עלה שיעור הגביה ב-379,000 מיליון ש"ח לעומת שנת 2012, גידול של -29%".
"מתחת לנתון הקשה של 100% מאסרים רק ל-3% מהחייבים, מסתתרים סיפורים מצמררים על גברים שבמקרים רבים חרב עליהם עולמם והם נדרשים לשלם סכומים גבוהים שאין להם שום אפשרות מעשית לשלם אותם. בחלק ניכר מהמקרים מדובר בגברים נורמטיביים שהחליטו או נאלצו להיפרד מבת זוגם, ואינם מסוגלים לעמוד בנטל הכלכלי של הליך ההיפרדות.”
"גברים אלו, שנמצאים בתקופת משבר קשה, משבר שהוא עצמו פוגע ביכולת ההשתכרות, מוצאים עצמם לעיתים קרובות בלי בית ובניתוק מילדיהם. בתי המשפט לענייני משפחה פוסקים דמי מזונות גבוהים ואינם מתחשבים במצבו הכלכלי הממשי של האב. כך, מי שפוטר מעבודתו, חייב להמשיך ולשלם כאילו הוא ממשיך להשתכר, ומי שבית המשפט מעריך את כושר השתכרותו כגבוה יחויב בהתאם גם אם בפועל הוא מקבל שכר נמוך בהרבה”.
במקרים רבים מדובר באבות שחייבים כספים גם לגורמים נוספים, מציין ח”כ פייגלין. "בדרך כלל, במקרה כזה, מבצעת ההוצאה לפועל בחינה של יכולת ההחזר ואיחוד כל תיקי החוב, על מנת שניתן יהיה לגבות מן החייב את המקסימום שביכולתו, ולחלק את החוב באופן פרופורציונאלי בין הנושים. לא כן המצב בתשלומי מזונות. במזונות, אין איחוד תיקים. במזונות זה - 'או הכול או לא כלום'”.
"מי שמודע למציאות המעוותת הזו אינו מתפלא כלל בשומעו על עוד אב גרוש שהתאבד ועל אלימות נוראה הפורצת חדשות לבקרים. בשנת 2013 הוצאו 6016 צווי מאסר רק (!) לחייבים במזונות, ומהם נאסרו בפועל 500 חייבים”.
ח"כ פייגלין שואל את שרת המשפטים:
“1. לאור נתוני הגבייה, שבכל שאר המקרים עלו עם ביטול השימוש במאסר – האם שקלתם, מתוך טובת הילד, את ביטול האמצעי הזה גם כלפי חייבי מזונות על ידי:
א. צירוף חייבי המזונות לכלל החייבים בתיקי הוצל"פ על פי התיקון בחוק של הקפאת הוצאת צווי מאסר.
ב. מתן אפשרות חוקית לאיחוד תיקים ובדיקת יכולת החזר גם בתיקי מזונות.
2. האם לדעתך ראוי שבמערכת משפט מתוקנת יופעל לחץ של מאסר על החייב במזונות כאשר 'פעמים רבות האיום במאסר יוצר לחץ איום על החייב ומשפחתו' - והוא - 'אמצעי גבייה לא לגיטימי' - גם במקרים בהם יתכן שאין לחייב יכולת החזר – וכל זאת רק משום היותו גבר? האם לא מדובר באפליה בוטה על רקע מגדרי?
3. האם השרות המוצע על ידי משרדך לגביית חובות במסלול מקוצר ומוצג בקמפיין שמיועד רק לנשים, תוך הסתה חמורה נגד גברים עומד בתנאי החוק לאיסור אפליה?”