תיירים המבקרים בימים אלו בקרקוב, פולין, יכולים בקלות לחוש כאילו הגיעו בטעות לתל אביב.

קונצרטים של מוזיקה ישראלית, סרטים ישראלים, הרצאות על ישראל ויהדות, סדנאות לבישול אוכל יהודי, שעורי ריקודים ישראלים ועוד, כל אלו מתקיימים בימים אלו במסגרת "הפסטיבל היהודי" השנתי בעיר.

זוהי השנה ה-25 שקרקוב מארחת את הפסטיבל היהודי הגדול, הראשון מסוגו בפולין לאחר מלחמת העולם השנייה. מטרת הפסטיבל, על פי המארגנים, היא "להחזיר לתודעה את יהודי פולין ותרומתם לתרבות הפולנית".

הפסטיבל נפתח אתמול (שישי) וימשך כעשרה ימים שבמהלכם יבקרו עשרות אלפי תושבים מקומיים ותיירים כמעט 300 אירועים שונים המוקדשים כולם ליהדות ולישראל. כמו מדי שנה, ינעל הפסטיבל בקונצרט פתוח ענק ברובע היהודי בקרקוב, הנקרא "שלום ברחוב שירוקה" שם ניתן לראות מדי שנה מחזה מדהים של אלפים הרוקדים לצלילי מוזיקה יהודית. 

שרות מתנדבים, מרביתם צעירים פולנים-קתולים מהמרכז הקהילתי היהודי בקרקוב, יסייעו לעשרות אלפי המבקרים שיגיעו להנות ממגוון האירועים.

עופר ורדי, עיתונאי המתמחה באוכל וספרי בישול יעניק הרצאה שזכתה לכינוי "קיבוץ – חבר אוכל" ויספר על חוויות ומתכונים מחדר האוכל בקיבוץ, המוזיקאי לירון עמרם "והפנתרים" ינגנו קונצרט על ספינה שתשייט בנהר הויסלה המקומי, נגן הסקסופן דניאל זמיר ינגן בבית הכנסת "טמפל" ועוד עשרות אומנים שיגיעו במיוחד לקרקוב עבור הפסטיבל.

אחד האירועים המבוקשים ביותר הוא סדנאות בישול של אוכל יהודי. מלכה קפקה, הבעלים של קייטרינג כשר מוורשה, תגיע במיוחד לקרקוב על מנת ללמד את המקומיים כיצד להכין אוכל יהודי ממקומות שונים בעולם. כל שנה מגיעים חובבי בישול רבים לקרקוב ללמוד כיצד להגין גפילטע פיש, קיגל, קובה, חומוס ועוד.

יאנוש מקוך, 54, הוא האיש מאחורי הפסטיבל היהודי הגדול. בראיון ל"ערוץ 7" הוא מספר כיצד הכל התחיל: "נולדתי בעיר Pulawy במזרח פולין. בבית הספר מעולם לא למדתי על היהודים שהתגוררו בפולין עד המלחמה. כשהייתי בן 14 פגשתי פרופסור מפורסם בחנות ספרים. התחלנו לדבר, ואז הוא שאל אותי האם אני יודע כי חצי מאוכלוסיית העיר לפני המלחמה היתה יהודית. זו היתה נקודת המפנה עבורי. מאותו יום התחלתי ללמוד על ההיסטוריה היהודית של העיר שלי, ועל התרבות והמסורת היהודית. כשעברתי לקרקוב על מנת ללמוד באוניברסיטה, פגשתי חברים שהיו מעוניינים גם הם בתרבות היהודית, וערב אחד החלטנו להקים פסטיבל יהודי קטן שיוקדש לתרבות היהודית" מספר מקוך.

הם החלו לאסוף סרטים ישראלים, הזמינו מספר להקות שניגנו מוזיקה יהודית, בעיקר כליזמר, ובשנת 1988 יצא לדרך הפסטיבל הראשון מסוגו. מקוך מספר כי הוא לא האמין שהפסטיבל הראשון יזכה להצלחה מסחררת כזו. "הפסטיבל הראשון התקיים בקולנוע "מיקרו" הקטנטן בקרקוב, וכלל בעיקר סדרת הרצאות על יהדות והקרנת סרטים. חשבנו שיגיעו אולי מספר אנשים, אבל הקולנוע היה פשוט מלא. לא יכולנו להאמין" הוא מספר.

הצלחת הפסטיבל הגיעה לאוזני אנשי משרד התרבות הפולני, שהציעו למקוך וחבריו סיוע כספי על מנת להפוך את הפסטיבל לאירוע שנתי. כיום עומד התקציב השנתי של הפסטיבל על מיליון דולר, כאשר מרבית הסכום מגיע מתרומות של ארגונים יהודיים רחבי העולם וממשלת פולין. על פי מקוך וצוות העובדים הצעירים והמסורים המסייעים לו לארגן את הפסטיבל מדי שנה, כשלושים אלף בני אדם מבקרים מדי שנה במגוון האירועים שמציע הפסטיבל, כאשר קונצרט הנעילה "שלום ברחוב שירוקה" נחשב כקונצרט היהודי הגדול בעולם. הוא נמשך כשבע שעות ומועבר בשידור ישיר בטלויזיה הפולנית, כאשר עשרות מוזיקאים מנגנים סוגים שונים של מוזיקה ישראלית ויהודית אל מול אלפי הצופים הרוקדים ונהנים מכל רגע.

קורנליה ביניצביץ' היא אחת מהעובדות המסורות שמסייעות למקוך לארגן את הפסטיבל מדי שנה. "מדי שנה אני רואה את השינוי לטובה שהפסטיבל הזה גורם. כאשר אני מבקרת בישראל ומזמינה אמנים ואורחים להגיע לפסטיבל, מדי שנה יותר ויותר אנשים רוצים להגיע. אנו רוצים לפתוח את הפסטיבל הזה להרבה צעירים, כי הם העתיד ואנו רוצים לחבר פולנים ויהודים מכל העולם דרך הפסטיבל. זוהי הדרך שלנו לגרום לכך ששני הצדדים ישכחו את הדעות הקדומות וכך אנו רוצים לקדם הבנה הדדית בין פולנים ויהודים". על הפסטיבל שנפתח ביום שישי האחרון היא מספרת: "השנה החלטנו שהפסטיבל יסוב סביב ארבעה מוטיבים מרכזיים בתרבות היהודית: קיבוץ, מזרח, אשכנז, ודיבוק. אנו מנסים להביא את כל הרבדים בתרבות היהודית, לחבר כמה שיותר מוטיבים שונים מתוך התרבות היהודית אל תוך פסטיבל אחד".