אנו מתאהבים, מתחתנים ועשויים לחוש שהחיים שלנו הם גן עדן. אולם אז מגיעה המריבה הראשונה, ואז אלו שבאות בעקבותיה...
אין זאת אלא שהקשר עם בן הזוג טומן בחובו אנרגיה עצומה ועשוי לגרום לנו לחוות רגשות בעצמה כזאת שלא היינו מסוגלים לחוותם מחוץ לחיי הנישואין: רגשות של אושר עילאי מחד, ורגשות של תסכול וכעס מאידך.
מאבקי כוח כמקור לצמיחה
שיטת האימאגו היא שיטת טיפול זוגי שפותחה בשנות השבעים של המאה העשרים על ידי ד"ר הארוויל הנדריקס, המשלבת גישות טיפול ממזרח וממערב. לפי השיטה, מאבק הכוח והקונפליקט הם הכרח בלתי נמנע. אז ראשית, נשמו לכם לרווחה – אתם נורמליים לחלוטין.
ויותר מכך. מאבקי הכוח והקונפליקטים בין בני הזוג, הם הם המפתח להתפתחות ולצמיחה אישית וזוגית. הקונפליקט הוא חבר. הוא למעשה צמיחה שדופקת בדלת. לפיכך יש לקבל את הקונפליקט במאור פנים ולנצל את האנרגיה העצומה שבבסיסו לריפוי פצעי העבר ולצמיחה והתחדשות.
ההנחה היא שדווקא במערכת היחסים הזוגית - הקרובה בעוצמתה הרגשית למערכת היחסים של הורה-ילד - ניתן לגדול ולצמוח ולהפוך לאנשים שלמים וחיים יותר. דווקא הקשר הזוגי הוא המספק לנו את האקלים המושלם שבו נוכל להחזיר לעצמנו את אשר אבד לנו, או את מה שלא קיבלנו בשלבים קודמים בחיינו.
על מנת לעשות כן, אנו צריכים לדאוג לכך שהמרחב שבין בני הזוג יהיה בטוח, כלומר יש ללמוד כיצד לדבר, כיצד להקשיב וכיצד לטפח את המרחב הזה. עלינו להבין שלמעשה, מתחת לאותו תסכול מסתתרת כמיהה של אחד מבני הזוג – כמיהה והשתוקקות לדבר שהוא מבקש באופן לא מודע מבן זוגו.
לרוב זהו משהו שלא קיבל מהוריו או ממבוגרים משמעותיים אחרים, כמו אהבה, אמון, תשומת לב, יחס מיוחד, פינוק, תחושה שהוא בעל ערך ועוד.
בן הזוג המתסכל אינו מקשר את התסכול לכמיהה הזאת, ולכן הוא נעשה מתוסכל מכך שהתנהגותו התמימה מתסכלת את בן זוגו. פעמים רבות מאוד גם בן הזוג המתוסכל בעצמו, אינו מבין מדוע הוא מתוסכל עד כדי כך.
מדוע פורצים הרגשות בעצמה כה רבה רק בגלל שבן הזוג לא הניח את הבגדים במקום? או שכח לקנות משהו? או איחר מהעבודה?
בדיאלוג קרוב ואינטימי ניתן לגלות את שורשי התסכול, להשמיע ולהקשיב לכמיהה הגדולה שעומדת מאחוריו, ולתת הזדמנות לבני הזוג להעניק זה לזה מתנה של צמיחה והתחדשות. תהליך כזה רותם את האנרגיה של התסכול לכיוון של בנייה והצמחה הדדית.
סוף סוף, מתחת לתסכול ולקונפליקט, ניתן למצוא את בן הזוג האהוב שאיתו התחתנו, ואת תחושת גן העדן האבוד.
פורסם לראשונה במגזין פנימה
לרכישת מנוי לחצי כאן