טור על זוגיות ומשפחה במדור נשים עם מנחת הנישואין שרית יורב. מדי שבוע נעלה שאלה בנושאי זוגיות, נישואין, משפחה ועוד.
כשהמצב מתוח בין בני זוג יש כמה התנהגויות נפוצות, יש שבשעת מצוקה , שמים את כל המריבות "הרגילות", היומיות, בצד. מצמצמים באנרגיות על הדברים שכעת נראים שוליים יחסית למצוקה הקשה, האמתית יותר. מפנים את האנרגיות כלפי חוץ, מחוץ לבית – למה שעכשיו הוא החשוב, העיקר.
יש כאלו שדווקא בשעת מצוקה, כאשר מצב הרוח ירוד ממילא, נזכרים בכל "קופת השרצים" שהשאירו מאחור, מעלים מריבות "מן האוב". מנסים אולי למצוא מעין "הצדקה" למצב הרוח המתוח.
למרות שיש הצדקה, ויש מצוקה גדולה ואמתית, יתכן והם לא מרגישים נוח עם "חוסר העמידה" בלחץ ומנסים למצוא סיבות כביכול "אמיתיות" שבעצם מחווירות לעומת המציאות העכשווית, לעומת הקושי הגדול.
אדם המתמודד עם אבל יכול להתעצבן על דברים קטנים, כי הוא במצב רוח רע. אלו שאליהם מופנות הטענות מרגישים לא נעים –אולי אשמים אנחנו, אבל בעצם – "האשמה" נעוצה באבל וזו הסיבה להתפרציות.
לא קל לסביבה לחיות עם אדם כזה, מצד שני, במצבי קיצון שכאלו, מצבים שהם לא חלק משגרת היומיום, ברוך ה', אפשר לאזור סבלנות ואורך רוח. אפשר לצפות מהסביבה לגלות הבנה , הכלה וסליחה, יותר מהרגיל.
באופן דומה, גם זוג מאותגר פוריות מתמודד עם מתחים שלעיתים אף מחזקים את הזוגיות. ההתמודדות המשותפת מול הקושי יוצרת חיבור מיוחד. תופעה נפוצה היא ירידה בזוגיות לאחר שב"ה בני הזוג נפקדו. "המתח" יורד ויש פנאי – פיזית ונפשית לחשוב ולדון במצב הזוגיות שלנו. במה היינו רוצים שיראה אחרת. החשיבה הזאת לעיתים מביאה לשיחות לא קלות בין בני הזוג, אך אם הן נערכות באווירה טובה, בכנות, בענווה, ברצון לשתף על מנת לבנות (ולא בשביל "לרדת" על בן הזוג) – הבניין הזוגי המשותף שנוצר שווה את המאמץ.
שנשכיל להיות יחד , מאוחדים ושמחים זה בזו וזו בזה – גם במצבי משבר וגם כשטוב לנו. שנזכה לחוות יחד רגעים משמחים מתוך אהבה ואחווה שלום ורעות, מתוך הודיה לה' יתברך שהביאנו עד הלום.
שרית יורב - מנחת נישואין, מרכז י.נ.ר-יועצי נישואין רבניים sarityorav@gmail.com