תאונת שרשרת

מכתבי שרשרת והודעות לא מבוססות המופצים דרך המיילים והוואטסאפ, עלולים להסתיים באי נעימויות ולעתים בטרגדיות של ממש.

דודו כהן , ו' בתמוז תשע"ד

רשתות חברתיות
רשתות חברתיות
פלאש 90

הרב יצחק בצרי לא ידע את נפשו. מכשיר הטלפון שלו לא הפסיק לצלצל, והמתקשרים או המסמסים, או שניהם ביחד, רצו לדעת האם זה נכון.

האם אכן, כמו שנאמר באותה הודעה שעברה במיילים ובקבוצות הווטסאפ באותו יום, הרב עובדיה זצ"ל בא בחלום לאביו, המקובל הרב דוד בצרי, ובישר לו על הגאולה.

"הרב בצרי ביקש להודיע שאתמול בלילה בחצות בא אליו הרב עובדיה יוסף זצ"ל, ואמר לו שעם ישראל קרוב לגאולה כפתח השמש, ואמר לו שאם יזכו ישראל, כבר ביום חג השבועות יביאו קורבנות לבית המקדש", כך נכתב בהודעה. "אמר לו שדבר זה תלוי בשני דברים: האחד, שלא ידברו לשון הרע והשני, שמירת שבת כהלכתה. שאלו שני הדברים אשר מעכבים את הגאולה. ואמר לו - ראיה לדבר, שביום העצמאות הקרוב יהיה משהו גדול בעם ישראל, ומי שיזכה יבין את גודל הדבר. אנא הפיצו הודעה זו ככל האפשר! זכרו שגאולת עם ישראל תלויה בכם!!! לא לשבור".

אחרי שכבר נואש מכמות השאלות שחרר הרב בצרי הודעת הכחשה, ואף ביקש להפיץ בעצמו את ההכחשה בקרב אותם כלי תקשורת. אבל כמובן שההכחשה לא הגיעה אל כל קוראי ההודעה המקורית, כך שעד היום הרב נשאל על אותו חלום. "אין שליטה על דברים כאלה", אומר הרב יצחק בצרי, "כל אחד יכול להמציא משהו ולגרום לו לעבור הלאה בלי סוף. צריכים פשוט להבין שדברים שעוברים בצורה כזו הם לא אמינים, וכמובן - גם לא להעביר אותם הלאה".

תופעת השמועות ברשתות החברתיות בעייתית כשלעצמה, אבל כשמדובר בהודעות בענייני קדושה - נראה שהמסירות בהעברתן גבוהה במיוחד. כל אחד רוצה להרגיש שעשה מצווה, שעשה "כמצוות הרב" להפיץ את הבשורה, וכל פעם מחדש מפתיע לראות עד כמה אנשים אינטליגנטיים ולא תמימים במיוחד בחיי היומיום, נופלים לפח די בקלות כשמדובר בסיפורים מצוצים מהאצבע, שחוש ביקורת סמלי היה מסמן בקלות. כאן, מסתבר, האמירה "אשרי המאמין" מקבלת משמעות שונה.

"גורמים כאב בלחיצת 'שלח'"

בעידן האינטרנט, המיילים, הווטסאפ והסמסים, קל מתמיד לפזר שמועות לכמויות גדולות של אנשים. אם בעבר הלא-רחוק כלי התקשורת המסורתיים שימשו כפילטרים מתבקשים של דיווחים לא אמינים, שכמובן נבדקו ונחקרו ברמה כזו או אחרת, היום יכול נער בן 12 להמציא שמועה כדי לפגוע במישהו, להתלוצץ או סתם להעביר את הזמן - ותוך פחות מיממה היא תגיע לעשרות ומאות אלפי אנשים. תלוי על אילו נימים בנפש האדם ניסה לפרוט.

בשבועות האחרונים, כשכל עם ישראל התאחד בדאגה לשלומם של הנערים החטופים אייל יפרח, גיל-עד שער ונפתלי פרנקל, נפוצו ברשתות החברתיות שני גלי שמועות על מצבם. בגל הראשון דווח שהשלושה חולצו בתום פעולה של הימ"מ, ולצה"ל יש חייל אחד הרוג.

בגל השני, המרושע במופגן, נכתב כי השלושה כבר אינם בין החיים: "בצער רב, התקבלה כעת הידיעה המרה מפי כתבים, כשעדיין חל צו איסור פרסום חלקי, על מותם של שלושת החטופים בידי שני המחבלים שחטפו אותם. מפי הגורם, שלושת החטופים נלחמו עם הערבים מיד לאחר החטיפה, ולפיכך נורו באופן מיידי מתת מקלע שהיה ברשותם. במכונית השרופה התגלו שרידי קליעים וכיפות שרופות. אתמול בלילה בפשיטות שערך צה"ל לתוך בתי הערבים בחברון, נתפסו שני המחבלים שרצחו ומבחינת צה"ל הפרשייה הגיעה כמעט לסיומה. כעת רק מנסים למצוא את גופות הנערים". הכותב האלמוני גם ניסה לבסס את שקריו על העובדה שיו"ר עזר מציון, הרב חנניה צ'ולק, הגיע לבית משפחת יפרח באלעד כדי לבשר למשפחה את הבשורה המרה.

הידיעה עשתה לה כנפיים והגיעה גם אל בני המשפחות, אין צורך לנחש כיצד הגיבו לידיעה. דובר צה"ל מיהר להוציא הודעה דחופה שבה נאמר: "דובר צה"ל מבקש להבהיר כי גל השמועות שפורסם בשעות האחרונות בהקשר לגורל הנערים החטופים אינו מבוסס ואינו אחראי. המידע המהימן והמבוסס היחיד הוא זה שיוצא מדובר צה"ל ובקולו. דובר צה"ל קורא לציבור לנהוג באחריות, ולא לקחת חלק בקידום שמועות בלתי מבוססות".

רביד שרון, דובר היישוב טלמון, שהקדים את דובר צה"ל בהוצאת הודעה לעיתונות בנושא, נשמע טעון כלפי אותן שמועות. "כמו כל דבר מבורך שמביאה לנו הקדמה, לוקח לנו זמן ללמוד להשתמש בו נכון", הוא אומר. "גם החשמל הרג אנשים בהתחלה, וגם אחרי שלמדנו להשתמש בו בזהירות – הוא עדיין מסוכן. כך גם הווטסאפ והרשתות החברתיות – יש בהם תועלת רבה, אך גם סכנה. עלינו לזכור שגם אם קוראים לנו לשתף במידע טעון שאין לו בסיס אמין מוכח, בלחיצה על כפתור 'שלח' או 'שתף' אנחנו עלולים לגרום נזק רב וכאב עמוק".

איך משפחות החטופים הגיבו לאותן שמועות?

"השמועות הגיעו גם לבתיהם, והם הגיבו בכאב רב. אני יודע שהמשטרה מעוניינת להגיע אל מפיצי השמועות, ולהעמיד אותם לדין באשמת זריעת בהלה בציבור".

על פניו, אי אפשר להתחקות באמת אחרי מחבר הודעת ווטסאפ, אחרי שהיא הופצה אל עשרות או מאות אלפי אנשים.

"אני לא בטוח".

ומה לדעתך גורם למישהו להמציא דבר כזה?

"הרצון להשפיע. במקרים קיצוניים של טירוף זה גרם לאנשים לרצוח ראשי ממשלות, נשיאים, אמנים וכו'. יצר האדם להשפיע ולהשאיר חותם מביא אותו לפעמים למקומות שבהם הוא מנסה להשפיע גם לשלילה. אני יכול להגיד לך שבשמועה השנייה היינו מאוד ערניים, והזמתי אותה באמצעי התקשורת כרבע שעה לפני שדובר צה"ל יצא עם ההודעה הרשמית".

ווטסאפ נגד ווטסאפ

לא רק בנושאים אקטואליים מופצות השמועות, אלא גם סביב עסקים מסחריים. אחת הנפגעות מתרבות השמועות היא חברת תנובה, שבשמה הופץ לפני כחודשיים המייל הבא (השגיאות במקור): "אזהרה חמורה, שימו לב - בשבוע האחרון חלה תקלה חמורה במפעלי תנובה ברחבי בארץ, אשר גרמה להכנסת הנגיף RNA הקטלני למיכלי פיסטור החלב. כל קרטוני החלב שתאריך תפוגתם הוא מה‑20/5 וקודם לכן נמצאו כנגועים בנגיף ה‑RNA המסוכן. אנא ממכם, בדקו בביתכם אם ישנם קרטוני חלב הנגועים בנגיף, ואם כן חל איסור של ממש להשתמש במוצר זה !אנא הפיצו לכל מי שבאפשרותכם !!אנו מצטערים על חוסר הנעימות, אנא הפיצו לקרוביכם בהקדם האפשרי". על ההודעה, שבעין בוחנת היה אפשר להבחין בקלות שהיא לא נוסחה באופן מקצועי מדי, היו חתומים לא פחות מאשר משרד הבריאות ומנכ"ל תנובה.

כבר באותו יום הזדרזה דוברת תנובה, אלונה אריאלי להב, לפרסם הכחשה גורפת לאותה שמועה, שהתפשטה במהירות גדולה במיוחד: "בשעות האחרונות מופצת הודעה שקרית בפייסבוק, בווטסאפ ובערוצי מדיה דיגיטלית נוספים, לפיה לכאורה נפל פגם בתהליך הייצור של חלב תנובה במועד פג תוקף 20.5. אנו מבקשים להבהיר כי מדובר בהודעת כזב, שאין בה שמץ של אמת. הבוקר הגשנו תלונה למשטרה על מנת שזו תנסה לברר את מקור ההודעה השקרית".

תנובה לא לבד, כמובן. אחת השמועות הפופולריות נוגעת לאפליקציית הווטסאפ עצמה, למרבה האירוניה. "תוכנת ווטסאפ תהיה בתשלום בקרוב. הדרך היחידה להשאיר אותה חינם עבורך היא להפוך למשתמש פעיל", מדווחת אותה שמועה, שכל מי ש"דואג" לחבריו ולבני משפחתו, דואג להפיץ אותה בתפוצת נאט"ו.

וזו ההוראה למי שמעוניין להפר את רוע הגזירה: "שלח הודעה זו ל‑10 אנשים אשר יקבלו אותה (2 סימני וי) וכאשר תסיים, הלוגו של האפליקציה ישתנה לאדום, שיסמן אותך כמשתמש קבוע". גם הכחשה רשמית, גורפת ואירונית בבלוג הרשמי של ווטסאפ לא הצליחה למנוע מכדור השלג הזה להמשיך ולהתגלגל במורד האינסופי, עם שלל הודעות דומות בווריאציות שונות, מגוחכות יותר ומגוחכות פחות.

דוגמה נוספת: לפני חמישה חודשים הופצה ברשת שמועה על קשיש פדופיל שמסתובב בגני ילדים, ומבקש להוציא משם ילדים. כך כתבה בזמנו אם מודאגת בפייסבוק: "ביום חמישי האחרון בגן פרטי ברמת גן, צלצל בשער 'סבא' של ילד, שטען שבא לאסוף אותו. הוא ידע את שם הילד ואיך הוא נראה, הגננות פתחו את השער והתחילו לארגן את הילד ליציאה". בהמשך כתבה האם כי הילד לא רצה ללכת עם האיש והחל לבכות. הגננות התקשרו לאם הילד, שלא הבינה מי מנסה להוציא את בנה מהגן, אך עד שהגננות הזעיקו את המשטרה – אותו איש נעלם מהגן. השמועה הגיעה עד לחדשות ערוץ 2, ולאחר בירור התחוור כי המקרה כלל לא אירע.

רשימת השמועות והמכתבים השקריים ברשתות הווירטואליות פשוט לא נגמרת: מכתב מזויף מ‑Paypal שדורש מהנמען להקליד את פרטיו על מנת להשאיר את החשבון פעיל, התראה על וירוס מוסלמי שנשתל בבית הלבן ומאז עושה את דרכו אלינו, אזהרה מפני מקרי שוד בכביש 6, המלצה שלא לרכוש שום טרי ששווק בשבועות האחרונים והמלצות שנועדו לפתור בעיות עתידיות, כמו העצה שלהלן (השגיאות במקור): "אם לא יועיל לא יזיק... אם מנסים לשדוד אתכם בתהליך הוצאת כסף מכספומט, על תתנגדו! פשוט תקישו את הסיסמה שלכם בכיוון הפוך. לדוגמא, במקום 1234 תקישו 4321. כתוצאה הכספומט יודיע בחשאי למשטרה ויוציא כסף, אבל הכסף יראה כתקוע כהוא יהיה תפוש חזק במנגנון הפליטה. הסידור הזה קיים בכל כספומטים בעולם, אבל לא כולם יודעים עליו".

ישנם כמה סוגי שמועות עיקריים: תלונות על עסקים וחברות מסחריות, אזהרות מפני וירוסים או מעטפות חשודות עם אבקה לבנה או בשמים מפוקפקים, הבטחות לתרומות על ידי העברת המיילים או הודעת הוואטסאפ הלאה, ואיך לא - סיפורי ישועות וצדיקים מצוצים מהאצבע. אם מתבוננים היטב בכל אחד מסוגי ההודעות, ניתן לזהות שהן פועלות על שני מנגנונים מרכזיים בנפש האדם: הדחף לצדק, ומולו הרצון לתקווה לחיים טובים יותר. שני אלה משביתים לא פעם את יצר הביקורתיות וגורמים גם לאנשים אינטליגנטיים, שלא חשודים בדרך כלל בתמימות יתר, להעביר מייל עצוב על חולה סרטן מניו ג'רזי, בתקווה שאכן חברת מייקרוסופט תשלם לאותו חולה דולר על כל מייל שיישלח אודותיו.

כל אחד מאיתנו מכיר לפחות מישהו או מישהי שלקחו לעצמם את תפקיד העומד בשער, ודואגים להעביר את אותן הודעות, מתוך דאגה ורצון שכולם לא ישלמו דולר לווטסאפ או שכולם יידעו משהו שמאוד חשוב לדעת או סתם למלא את תפקיד "הראשון שיודע".

לכתבה זו חיפשתי לא מעט מעבירי הודעות כרוניים שירצו להתראיין בשמם, ומסתבר שזו לא הייתה משימה פשוטה. חלקם מתביישים בכך, והשאר לא מכירים בכך שמדובר בהודעות נטולות בסיס הגיוני. בסופו של דבר איתרתי דרך מכרה את דנה א', שבהתחלה התכחשה כצפוי לטייטל שלה כמעבירת הודעות לא מאומתות באופן די סדרתי, אבל בסופו של דבר הודתה בכך, ולו חלקית.

"אני מתכתבת המון בווטסאפ, חברה בשמונה קבוצות, פעילה מאוד בפייסבוק, וחלק גדול מהעבודה שלי מתבצע דרך המייל. לכן אני מחוברת מאוד", היא מסבירה. "אני מקבלת הרבה הודעות ביום, וברור שלא את כולן אפשר לבדוק. אז אם קיבלתי הודעה על סכנה מסוימת או חברה שפישלה – אעביר כדי שכולם יידעו".

רוב ההודעות האלה שקריות, ובאופן מודע או לא מודע את עוזרת לתפוצה שלהן.

"כן, אבל אתה לא מצפה שאתחיל לבדוק אחת-אחת לפני שאעביר אותן הלאה. בוא נגיד שפרסמו שיש בעיה במאכל מסוים – אם זה נכון, אז עזרתי לעוד אנשים להימנע ממנו".

ואם לא?

"לא חושבת שזו בעיה כזו גדולה. אז יקנו פחות את המוצר לתקופה קצרה, אף חברה לא תקרוס מעוד הודעת מייל או ווטסאפ".

אז אין שום עכבות בהחלטה האם להעביר הודעה מסוימת או לא?

"אם ההודעה תיראה לי ממש ממש לא הגיונית, ברור שלא אעביר. אבל אם זה נראה לי אמין ברמה בינונית, ויש לי זמן וסבלנות, ואני חושבת שזה יוכל לעזור לאנשים – אעביר. גם אם טעיתי בזה פה ושם, אני לא חושבת שקרתה כאן טרגדיה".

חופש ביטוי גבוה משל גרפיטי

אפשר להתווכח עם הנכונות של המשפט האחרון בדבריה של דנה, אבל ללא ספק טרגדיות עלולות לקרות כתוצאה מניסיונות עוקץ שנשלחים בכמויות בלתי נתפסות, ומצליחים ככל הנראה ללכוד ברשתם אנשים תמימים במיוחד. זו למשל ההודעה שקיבלתי למייל הפרטי שלי בתקופת הכנת הכתבה, במה שנראה כמו טקסט מתורגם אוטומטית משפה אחרת: "תודה על נכונותך לסייע לי בעסקה זו, וגם כדי לדעת יותר איך אנחנו הולכים לקבל. אני רוצה להבטיח לך שהעסק הזה הוא 100% סיכון חינם. אני נותן לך את המילים שלי, ואנחנו הולכים לסיים את העסקה בתום לב ולשתף את הקרן בדרכי שלום. אתה לא צריך להיות מודאג, כי אני יבטיח כי קרן זו מועברת לחשבון שלך בלי שום בעיה".

בהמשך מציע הכותב הצעה שאי אפשר לסרב לה, כמובן בהנחה שהיא נכונה. הוא מבקש את פרטי הבנק של הנמען על מנת להלבין סכום כסף גדול, ובתמורה יעניק לו 40% מהסכום ללא מאמץ כלל. הוא גם מפליא לעשות כשמביע אמון מוחלט במקבל המייל, וזו לשונו המתורגמת: "אני מחפש אדם אמין שאני אעשה עסקים זה, אם כי אני לא יודע הרבה עליך. אני מאמין כי אנו עובדים יחד כשותפים כדי להוציא קרן זו מהבנק ולהעביר אותה לחשבון שלך בשלום".

גם הודעות כאלה מועברות בשרשרת כסוג של הזדמנות מומלצת (אם כי לעתים נדירות יותר לעומת השמועות מהסוגים האחרים), וכמובן שההשפעה שלהן מסוכנת בהרבה. אנשים שהיד שלהם קלה על לחצן השיתוף עלולים להעביר אותן הלאה, ואילו המקבל עלול לסבור בטעות שההודעה הגיעה ממקור אמין ומוכר, שמן הסתם לא העביר את ההודעה בלי להכיר את הנושא באופן מינימלי.

הנושא נדון בהרחבה בספר המאמרים "The Offensive Internet", שיצא לאור לפני שנים ספורות בעריכת הפילוסופית מרתה נוסבאום והמשפטן סול לבמור, שניהם מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת שיקגו. לדעתו של לבמור, באופן פרדוקסלי מסתבר שחופש הביטוי באינטרנט רחב יותר מאשר כתובת גרפיטי בשירותים ציבוריים. לדבריו, פסק דין שניתן בעבר הרשיע בעל בר שלא מנע הופעת גרפיטי ובו לשון הרע בבר שלו. אך בכל הנוגע לפרסום לשון הרע על ידי גולשים באתרים שונים – המורכבות הרבה יותר גדולה, למרות ששם תפוצת הרכילות והשמועות גדולה פי כמה.

ויש גם שמועות נכונות, תתפלאו. מייל נפוץ הציג אזהרה מפי יורם לוי, דובר נציבות הכבאות וההצלה, כשהוא מתריע שאין להניח מחשב נייד דלוק על מזרן. בירור שבוצע מולו על ידי האתר "לא רלוונטי", אשר בודק את נכונותם של מכתבי שרשרת למיניהם, גילה שאכן מדובר בחומר מאומת, שבמקור יצא כהודעה לעיתונות. מייל אחר, שקישר בין סרטן בלוטת התריס לצילומי רנטגן, מסתמך על מחקר אמיתי ורציני שנערך לפני מספר שנים. כמו כן הודעת שרשרת שהופצה בשם חברת 'מעדני מיקי' - "בעקבות בדיקות מעבדה שנערכו יש חשש להימצאות חיידק ליסטריה מונוציטוגנס שהוא נגיף זיהומי קטלני במוצר חומוס במשקל 800 גרם שתאריך אחרון לשיווק 7/5/2014 ו‑28/5/2014. מתוך אחריות ומחויבות לקהל צרכניה פועלת חברת מעדני מיקי לאיסוף ולהסרת המוצר הנ"ל מהמדפים" - התגלתה כאמינה.

מסתבר שבין כל השמועות, ההמצאות והידיעות הבדיוניות, יש גם כמה פיסות אמת. אם כי ראוי להדגיש: במהלך איסוף החומרים לכתבה נתקלנו בכמות גדולה פי כמה וכמה של שמועות שקריות מאשר ידיעות מהימנות שעוברות ידיים בקצב מסחרר. חומר למחשבה, עד הפעם הבאה שתקבלו במייל או בווטסאפ הודעה שכותרתה הדרמטית היא "Fw: חובה להעביר!!!".

הצעות והערות ניתן לשלוח לדואר אלקטרוני: computers@inn.co.il