מנגנון 'היתר עסקה', שפותח ושוכלל במשך הדורות, הציל את עם ישראל מאיסור ריבית שהוא כידוע איסור דאורייתא.
אלא שבעשרות השנים האחרונות עם התפתחות המערכת הפיננסית ומעבר מתשלום במזומנים לתשלום בהמחאות ובאשראי מחד, ומאידך עקב פסיקות שונות של מערכת המשפט שהציגו את היתר עסקה כ"מסמך דתי" ותו לא, ישנם פוסקי הלכה הסבורים כי היתר העסקה הישן כבר לא מועיל כדי להינצל מאיסור ריבית.
בעקבות המצב הקיים הצהירו רוב רובם של מנהלי הבנקים בישראל וראשיהם, שהם רואים בהיתר עסקה מסמך מחייב בכל דיון משפטי, ונחתם עמם הסכם 'היתר עסקה' מפורט ומעודכן העונה על הבעיות שהתעוררו לאחרונה.
עם כניסתו של מרדכי דירנפלד לתפקיד ממונה תיק הכספים של עיריית בית שמש, נוכח לראות כי העיריה אכן חתמה לפני כ־ 7 שנים על היתר, אבל לא על זה המעודכן. אשר על כן, הזמין דירנפלד את הרב פנחס וינד מח"ס 'ברית פנחס' אשר מוכר היום כ'המומחה' לענין ריבית בעולם היהודי, לערוך לעיריה ולמוסדותיה היתר עסקה עדכני למהדרין בכדי שקברניטי העיריה ותושבי העיריה לא יעברו על חשש איסור ריבית ח"ו.
ראש העיר משה אבוטבול הנחה את כל הגורמים הרלוונטיים, ליישם את ההחלטה ולהכניס סעיף מתאים בכל חוזה ומסמך משפטי של עיריית בית שמש.
דירנפלד מציין כי הוחלט שמעתה כל תנועה כספית תהיה בכפוף להיתר עסקה המעודכן. ובכל הסכם עירוני ייכתב בפירוש שההסכם בכפוף להיתר עסקה. הן בעיריית בית שמש והן בחברות הבת שלה: מי שמש, המועצה הדתית, והחברה הכלכלית.