חוק "מע"מ 0" אושר בקריאה ראשונה

על פי החוק, אחד התנאים לקבלת ההטבה הוא שירות צבאי או אזרחי, סעיף שעורר התנגדות בקרב הח"כים הערבים והחרדים.

חזקי ברוך - ערוץ 7 , ט' בתמוז תשע"ד

חוק "מע"מ 0" אושר בקריאה ראשונה-ערוץ 7
יאיר לפיד
צילום: פלאש 90

מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק "מע"מ 0" שיזם שר האוצר יאיר לפיד.

להצעה זו הוצמדו הצעות פרטיות של חברי הכנסת מירי רגב, מאיר שטרית, גילה גמליאל, וישראל אייכלר.

הצעת החוק מבקשת להעניק פטור ממע"מ לרכשי דירה ראשונה. על פי החוק, אחד התנאים לקבלת ההטבה הוא שירות צבאי או אזרחי, סעיף זה עורר התנגדות בקרב חברי הכנסת מהמפלגות החרדיות והערביות.

בדברי ההסבר להצעה נכתב כי "בחוק המוצע ניתנת הטבה מוגדלת למי ששירת בצבא הגנה לישראל וכן למי ששירת בשירות לאומי, בשירות לאומי-אזרחי, או בשירות אזרחי כהגדרתם בחוק המוצע. מתן הטבה מוגדלת לאוכלוסייה תורמת זו הוא חלק מהכרת התודה והגמול של המדינה כלפי אוכלוסייה שביצעה שירות לטובת הכלל תוך נשיאה בנטל אישי וכלכלי, וביטוי לחסרון הכיס שנשאו בו עקב השירות. מתן ההטבה כאמור הוא נדבך נוסף בעידוד אזרחי המדינה לבצע שירות צבאי או שירות לאומי - אזרחי".

שר האוצר יאיר לפיד הציג את הצעת החוק ואמר: "הצעת החוק שמונחת לפניכם מבקשת לתת הזדמנות לזוגות צעירים ממעמד הביניים שעד היום לא יכלו לרכוש דירה. מלבד ההטבה המשמעותית שייתן החוק הזה לאותם זוגות, הוא גם משנה את המשוואה שהייתה קיימת עד היום: במקום שהמדינה תרוויח מיליארדים על חשבונם, המדינה מוכנה להוציא מיליארדים בשבילם. הם רואים את זה ומבינים שהפעם המדינה מתכוונת ברצינות, והמחירים באמת ירדו".

לפיד הוסיף, כי "צריך אולי להדגיש: זו לא הוראת שעה, אלא חוק. הוא יהיה בתוקף גם עוד שנה, ועוד שנתיים ועוד עשר. והיות וההטבה הזו פה בשביל להישאר, אנחנו אגב ממליצים לצעירים האלה לחכות עם קניית הדירה הראשונה שלהם ככל שהם יכולים. מי שיחכה – ירוויח הרבה כסף, מפני שככל שיעבור יותר זמן, מחירי הדירות ירדו יותר".

לדבריו, "לפי הקריטריונים שקבענו בחוק, מי ששירת שירות צבאי לאומי או אזרחי יקבל הטבה גדולה הרבה יותר ממי שלא שירת. מותר למדינת ישראל להתעקש על ערכיה, ומותר לה להחליט שיש קשר בין מתן זכויות לאלו שממלאים חובות, וזה מה שעשינו. שמעתי את המבקרים שיצאו נגד העיקרון עליו התעקשנו. אני אומר זאת שוב - שירות צבאי, או אזרחי או לאומי - הוא ערך מקודש של מדינת ישראל, ותפקידה של המדינה הוא גם לשמור ולהגן על ערכיה".

ח"כ מאיר שטרית (התנועה) התייחס להתנגדות הדרג המקצועי ואמר, "אני מציע לשר האוצר לא להיבהל מכלכלנים שיוצאים נגד המהלך. הצעד הוא צעד נכון. אין שום הצדקה בעולם לגבות מזוג צעיר מאות אלפי שקלים במס. הכלכלנים שרואים שחורות לא תמיד צודקים. נכון שזה לא פותר את כל בעיות הדיור אבל זה עוזר וזה צעד ראשון. צריך לקחת בחשבן שיש כאן אפליה שיכול להיות שבג"ץ יבטל אותה, אולי עדיף להימנע ולבטל את האפליה".

ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה) אמר בדיון, כי "עצם העובדה שהכנסת עומדת לחוקק גזירה שלטונית שמפלה שני מיליון אזרחים, ולתת רק לקבוצה מסויימת שבחרה יש עתיד, זו הצעת חוק גזענית כלפי ערבים ואנטישמית כלפי יהודים. בשעה שאנחנו רואים בכל אומות העולם שליטים שלא הבינו את חומרת מעשיהם, הממשלה והכנסת הזו צריכים לדעת שזה מביא לאיבה בין האזרחים. אתם קורעים את כל החוטים האחרונים של הדו קיום כאן. הממשלה חומסת וגוזלת מהאזרחים. מי שמשתמש בכוח ישלם את מחיר הכוח. אתם הולכים למלחמה ואנחנו קוראים לכם לשלום".

ח"כ מוחמד ברכה (חד"ש) תקף גם הוא את ההצעה, "האפליה מובנת בתוך הצעת החוק ולכן יכול להיות שבסוף החוק הזה ייפסל. ההצעה הזו לא נכונה ולא מידתית. אני לא חושב ששירות צבאי הוא דבר מקודש, ואי אפשר להעניש אנשים על דבר כזה. ערכית הדבר הכי מקודש זה חיים ולא שירות צבאי. זו הצעת חוק נגד ערבים נגד חרדים ונגד שכבות חלשות. האם המדינה נוהגת באופן שווה כלפי כל האזרחים? אחרת איך אפשר להסביר את שיעורי העוני בקרב הערבים והאזרחים? המדינה מנהלת מדיניות של אלפיה מהקמתה ועד היום. כל זה דמגוגיה זולה של אדם שרוצה לשרוד פוליטית ולכן הוא מדבר לציבור מסוים".

ח"כ משה גפני (יהדות התורה) טען, כי "אין שום היגיון בחוק הזה וכולם יודעים שזה לא יוזיל את מחירי הדירות אפילו בשקל, בזמן שמדינת ישראל תשקיע בשטות הזו 30 מיליארד שקל. שר האוצר מבזבז את קופת האוצר המתדלדלת כדי להעשיר קבלנים. לגבי האפליה כולם אומרים את זה החל מהיועץ המשפטי לממשלה ועד היועץ המשפטי של הכנסת בחוות דעת קטלנית שקיבלנו היום".

בהצעת החוק הממשלתית של שר האוצר יאיר לפיד תמכו 31 ח"כים 18 התנגדו ואחד נמנע. בהצעה של ח"כ מירי רגב 37 ח"כים תמכו 7 התנגדו ו 2 נמנעו. בהצעה של ח"כ מאיר שטרית תמכו 36 ח"כים 5 התנגדו 3 נמנעו. בהצעה של ח"כ גילה גמליאל תמכו 38 ח"כים 3 התנגדו ו3 נמנעו. בהצעה של ח"כ ישראל אייכלר תמכו 35 ח"כים 7 התנגדו ו 2 נמנעו.

ההצעות יועברו לוועדת הכנסת שתכריע היכן יוכנו לקריאה שנייה ושלישית.