ביום שני האחרון הובילה משפחת ריין את בנה הצעיר דובי לחופה, החופה התקיימה בבית ג'וברין בצל האזעקות שנשמעו היטב בזמן החופה.
השילוב של החתונה והטילים, כמו גם השמחה בצל העצב, מוכר היטב לחגית ריין, ששכלה את בנה רב סרן בנייה ריין הי"ד במלחמת לבנון השנייה.
לערוץ 7 סיפרה על האירוע, "הכלה שלנו, מבאר שבע, וטוב שלא עשינו את החתונה בבאר שבע. המשפחה של הכלה לא התרגשה מהאזעקה מאחר והיא רגילה ומתורגלת. אף אחד מהאורחים לא עזב את החתונה".
ריין מסבירה, שגם בזמנים כאלה, אי אפשר להימלט ממחשבות על הבן שלא יתחתן לעולם, "זו הייתה שמחה מאוד אמיתית, אבל עם תחושות מעורבות, מצד אחד מודים להקב"ה, אבל לא קל שדילגנו על בן אחד שאותו לא נזכה להוביל לחופה. שלחתי שלושה מיסרונים למשפחות יפרח, שער ופרנקל ואמרתי להן, שאני הזמנתי גם את ילדיהם לחופה ביחד עם בנייה, הרגשתי שהם היו איתנו. לקחנו את כל הנכדים ורקדנו איתם, את השיר, קטונתי מכל החסדים. כי באמת יש תודה להקב"ה, אבל השמחה לא מושלמת".
גם מהשבת שבע ברכות המתקרבת יעדרו רבים שגויסו למבצע בעזה, "הרבה אלופים מהצבא התקשרו והתנצלו שהם לא יכלו להגיע פיזית לחתונה, אמרתי להם שבזכותם אנחנו יכולים לרקוד. אני מתפללת שה' ייתן לפוליטיקאים את העצה והבינה הנכונה במבצע הזה. גם בשבת הקרובה יבואו משפחות רבות ללא הבעלים שמגוייסים, אנחנו כמובן שמחים לארח את כל המשפחה של הכלה מבאר שבע בקרני שומרון. בשבוע הבא אני מתכוונת לרדת לשטח, לחיילים שלנו".