המוח מחולק לשני חלקים, המוח החדש הממוקם בקדמת המוח והמוח הקדום הממוקם בעומק המוח.
לכל חלק תפקודים שונים: קליפת המוח אחראית על תפקודיים מנטליים וחשיבה לוגית, והמוח הקדום אחראי על תפקודיים בסיסים ולא רצוניים. המערכת ההורמונלית מתחילה בהיפותלמוס ובהיפופיזה (יותרת המוח) אשר ממוקמים עמוק בתוך המוח הקדום.
בלידה עצמה פעילות קליפת המוח אמורה להיות רדומה פחות או יותר, כדי לא להפריע להיפותלמוס להיות פעיל בייצור אוקסיטוצין.
1. אוקסיטוצין
מכונה גם הורמון האהבה. מופרש בזמן קיום יחסים, וההפרשה המוגברת שלו בזמן ההתאהבות מסייעת ליצירת תחושת אינטימיות ואמון. אחראי על התכווצות הרחם לקראת הלידה ובמהלכה. שחרור אוקסיטוצין בפעימות הוא המכתיב את הקצב של התכווצויות ומנוחה לסירוגין - קצב צירים המאפיין לידה רגילה.
לאחר הלידה אחראי על כיווץ כלי הדם. בתהליך ההנקה תפקידו לשחרר את החלב דרך צינוריות החלב ולעודד רגשות אימהיים. מעודד הפרשת אנדורפינים. הורמון 'רגיש' – הפרשתו נפסקת במקרה של הפרעה כלשהי, מרעש שמוציא מריכוז ועד לכאב.
לקראת סוף ההיריון חלה עלייה הדרגתית בהפרשת אוקסיטוצין בחלק האחורי של ההיפופיזה, דבר שגורם להתחלת ההתכווצויות של הרחם. עד אחרי הלידה העלייה בהורמון נמשכת, על מנת להכין את האם לפגישה עם התינוק.
2. אנדורפינים
הורמונים דמויי מורפיום הגורמים לשלושה דברים משמעותיים אצל האישה: שיכוך כאבים, תחושת אופוריה או תחושה טובה של רווחה ורגיעה, והתכנסות פנימה, המשנה את תפיסת הזמן והמקום של היולדת ומאפשרת לה להתמקד בגופה במהלך ההיריון והלידה, ולהתמקד בתינוק לאחר הלידה. לאורך ההיריון ההיפותלמוס מייצר אנדורפינים בקצב הולך וגובר.
בשנות השמונים התגלה שגם התינוק מפריש אנדורפינים משלו בזמן הלידה.
ככל שגוברת עוצמת הצירים, כך עולה רמת האנדורפינים בגוף האישה, בהתאמה לעוצמת הכאב. הורמוני הלידה עוברים דרך השליה ממחזור הדם של האם אל מחזור הדם של התינוק, ורמתם מגיעה לשיא כאשר הפתיחה מלאה - כך שבזמן הלידה גם בגוף האם וגם בגוף התינוק מצויות רמות גבוהות של הורמונים דמויי אופיום.
3. אדרנלין
האדרנלין בבסיסו הוא הורמון שמטרתו לעורר אותנו לפעולה, למשל לברוח. לכן היינו מעדיפים שלא יופרש ממנו הרבה, לפחות לא בשלב הראשון של הלידה, שכן רמה גבוהה של אדרנלין מורידה את רמת האוקסיטוצין ומעכבת את הצירים.
בשלב המעבר, כשיש כבר פתיחה מלאה, מעורר האדרנלין את הצירים של השלב השני וגורם לרחם לפלוט במהירות את התינוק. בפרק זמן זה רגישות האישה והצורך שלה בפרטיות גדולים במיוחד.
כאשר היולדת נמצאת בפרטיות מוחלטת והצירים ושלב המעבר מתרחשים ללא עכבות או הפרעה, מופיע במחזור הדם שלה שילוב הורמונלי מיוחד המאפשר את הופעת רפלקס פליטת התינוק והתקצרות השלב השני, הנמשך לעתים פחות מעשר דקות.
אחרי שהבנו את המטרות - להעלות את רמות האוקסיטוצין והאנדורפינים ולהוריד את רמת האדרנלין - השאלה היא: איך גורמים לזה לקרות?
כדאי לחשוב מראש מה גורם לי להרגיש פרטיות ואינטימיות ולדאוג לכך. לבוא לראות את בית החולים קודם, כדי שזו לא תהיה הפעם הראשונה שמגיעים למקום חדש - דבר שמגביר אדרנלין. מים ידועים כמרגיעים ומזרימי הורמונים טובים, לכן כדאי להרבות במקלחות, בגילויי חיבה ובמילות עידוד.
פורסם לראשונה במגזין פנימה
לרכישת מנוי לחצי כאן
