"גדולה היא תביעתנו מן הגוף. התעסקנו הרבה בנפש ושכחנו את קדושת הגוף. זנחנו את הבריאות והגבורה הגופנית, שכחנו שיש לנו בשר קודש לא פחות משיש לנו רוח הקודש.
שִכחת הגוף היא מחלת הגלות. כשהיינו בגלות עזבנו את החיים המעשיים, את הקשר אל הגוף והחושים בגלל פחד מוגזם, בגלל חוסר אמונה שהקדושה והטוב יכולים לשכון גם בגוף עצמו. כעת, בזמן השיבה לארץ ישראל, הגיע הזמן לשוב ולקדש את הגוף" (הראי"ה קוק, אורות התחיה פרק ל"ג).
דברים אלה שנכתבו במאה שעברה רלוונטיים גם לזמננו. באופן תמוה, ככל שמדע הרפואה הולך ומתקדם אנו הולכים ומתרחקים, הולכים וגולים מהאמונה בכוחותיו של הגוף.
הלוא כאשר ח"ו ילדך הפעוט נופל וברכו נפצעת, או כאשר את נחתכת חלילה בעת חיתוך הירקות לסלט – לא עולה על דעתך להזעיק אמבולנס ולהגיע לחדר מיון על מנת שהצוות הנאמן שעובד שם יתקן את הגוף. בגופנו הקדוש טמונה החכמה לעשות זאת בעצמו, ואילו מיטב הפרופסורים בעולם לא יֵדעו כיצד לרפא אף לא שריטה קלה בבשר החי.
הפלא שבגוף
ומי יודע כיצד לגדל עובר ברחם? או לברור את הטוב מהמזון ולהפריש את הפסול? או להעביר אות חשמלי בתא עצב על מנת לבצע פעולה פשוטה כמו חיוך?
איני יודעת אם הראי"ה קוק למד רפואה, אבל כל מי שמציץ בספרי רפואה יכול לחוש מעין יראה או חרדת קודש אל מול הפלא הזה - האופן שבו גופנו מתפקד.
ויחד עם זאת, כאשר חום הגוף עולה אנו ממהרות להורידו, בלי לעצור ולשאול אולי יש סיבה לכך שהחום עלה. כאשר הגוף מנסה להפריש פסולת דרך האף בצורת נזלת או דרך העור בצורת פריחה, אנו ממהרות לייבש את הנזלת או לאטום את נקבוביות העור עם משחות כאלה ואחרות, בלי לעצור ולשאול אולי, אם הגוף החכם הזה מנסה לפלוט משהו החוצה, אולי זה משום שהמשהו הזה עשוי להזיק לו.
ומה אנו עושות? אנו סותמות את פתחי המילוט של הגוף ומדכאות את ניסיונותיו לרפא את עצמו.
"הואיל והיות הגוף בריא ושלם מדרכי ד' הוא, אי אפשר שיבין או יֵדע דבר מידיעת הבורא והוא חולה, לפיכך צריך האדם להרחיק את עצמו מדברים המאבדין את הגוף, ולהנהיג את עצמו בדברים המברין והמחלימים את הגוף, וכן הוא אומר 'ונשמרתם מאֹד לנפשותיכם'" (קיצור שולחן ערוך סימן ל"ב סעיף א').
השמירה על שלמות ובריאות הגוף היא חובה המוטלת עלינו, שכן "היות הגוף בריא ושלם - מדרכי ד' הוא". קיבלנו במתנה חיים - גוף בריא ושלם, וכעת עלינו לשמור עליו. הבריאה, מטבעה, משפיעה עלינו בריאות כל הזמן. אנחנו רק צריכות לדעת כיצד לשמור על מתנה זו.
כדי לדעת איך לנהוג, כדי ללמוד מה הן הנהגות הבריאות שעלינו לנקוט, עלינו להבין שבטבע יש חוקים. אם נשמור עליהם נשמור על בריאותנו, ואם נפר אותם - אנו עלולים לחלות.
יש להבין שמחלה היא לא מקרה, וכל מצב חולי נובע מהפרת חוק מחוקי הטבע. הרמב"ם בהלכות דעות אומר: "כל המנהיג עצמו בדרכים אלו שהורנו, אני ערב לו שאינו בא לידי חולי כל ימיו עד שיזקין הרבה וימות, ואינו צריך לרופא, ויהיה גופו שלם ועומד על בוריו כל ימיו" (הלכות דעות פרק ד'). גדול הרופאים יכול לומר אמירה גורפת כזו, כי הוא ידע שישנם חוקים. ישנן דרכים שההולך בהן יכול לקיים "ונשמרתם לנפשותיכם".
המאמר המלא פורסם במגזין פנימה
לרכישת מנוי לחצי כאן