המתיחות בדרום נותנת את אותותיה כמו תמיד בוויכוח בין מחנה הימין לשמאל. אלא שהפעם הטונים החריפו והוויכוח הגיע גם לידי עצומות זועמות הקוראות לפיטוריהם של מי שהתבטאו באופן קיצוני ולקללות נמרצות. במקרים מסוימים זה גם הסתיים בפיטורים.
כך למשל, השחקנית אורנה בנאי שהכריזה בריאיון ל'ידיעות אחרונות' כי היא "מתביישת בעם שלי", נאלצה לפרסם הודעת הבהרה לפיה דבריה לא הובנו כהלכה. ההודעה פורסמה לאחר שבנאי סגרה את חשבון הפייסבוק שלה בעקבות התקפות של מגיבים, ואחרי שחברת 'מנו ספנות' אותה היא מפרסמת החליטה לפטר אותה מקמפיין הפרסום.
"אין לי בית אחר", ניסתה בנאי להרגיע את הרוחות, "בימים האחרונים נאלצתי להתמודד מול גל של תגובות ברשתות החברתיות, שכללו נאצות, קללות ואיומים עליי ועל ילדיי. סערת הרוחות ברשת השאירה אותי אילמת והמומה, אחרת הייתי אומרת מיד את האמת: לא הובנתי כראוי, לא התנסחתי באופן מוצלח וחלק מדבריי גם הוצאו מהקשרם".
שחקניות נוספות כמו גילה אלמגור ואורלי ויינרמן יצאו בהכרזות דומות ואמרו שהן מתביישות במדינה ולאן שהיא הגיעה. מנגד היו קולגות שביקרו את תופעת "המתביישים" וריצתם לכלי התקשורת כשחצי מדינה מצויה במקלטים. "די, תנוחו עם הפה שלכם", אמרה ציפי שביט בריאיון ל‑ynet. "נורא כואב לי שאמנים מדברים ככה. תנו לצבא לעשות את העבודה, אלה ימים לא פשוטים ולא נכון להיכנס לאמירות פוליטיות - כולנו צריכים להיות יחד".
הערבייה שהסיתה - פוטרה
גם ערביי ישראל מרימים ראש נוכח הלחימה בעזה, ומביעים הזדהות פומבית עם מחבלי החמאס. מקרה יוצא דופן אירע השבוע כאשר ראש עיריית לוד, יאיר רביבו, פיטר בצעד חריג פסיכולוגית ערבייה עובדת העירייה, לאחר שהביעה גילויי שמחה על מותם של חיילי צה"ל בקרב, ואף ייחלה למותם של אחרים. העובדת, תושבת הכפר הערבי ג'ת, כתבה על מותם של 13 חיילי גולני "שירבו אמן". רביבו כאמור לא עבר על כך בשתיקה, ופיטר את העובדת.
"זה רגע כזה שאתה אומר לעצמך: בשביל זה בחרו בי", אומר ל'בשבע' ראש עיריית לוד. "אני יודע שתהיה ביקורת על המהלך, ולקחתי בחשבון את המשפטנים, השמאלנים, המצקצקים והצדקנים. לא יכול להיות שדברים כאלה ייאמרו ולא יטופלו ברמה הארצית. האמירות הקשות הללו מקבלות גיבוי כאשר הן נאמרות בציבור וכולם עוברים לסדר היום. לא יכול להיות שיד אחת יונקת ומקבלת תלוש שכר מכובד שנושא את סמל המדינה, והיד השנייה בוגדת ומייחלת לתבוסתה של המדינה".
רביבו סמוך ובטוח שגם תושבי לוד הערבים מבינים את צעדיו. "רובו ככולו של המגזר הערבי בלוד מגלה איפוק. לא נרשמו תקריות חריגות מאז תחילת המבצע, למעט דברים שמתרחשים בשגרה אך מקבלים משנה תוקף בזמן מתוח שכזה. אין לי ספק שהמגזר הערבי לא יאהב את המהלך שנעשה. עם זאת, אנשים במגזר הערבי והיהודי מכבדים את המרקם העדין שיש בעיר הזאת, ולכן גם מבינים את הצורך שלי באמירה חדה וברורה שלאמירות קשות כאלה אין מקום בלוד".
מקרה נוסף היה של רופא ערבי, שבפרופיל הפייסבוק שלו כתוב שהוא עובד בבית החולים הדסה. ביום נפילת חיילי גולני כתב: "מה, נפלו רק 13? איזה באסה, חשבתי יותר". בתוך זמן קצר אלפי אנשים שיתפו את צילום המסך של העמוד עם הסטטוס המרושע ודרשו מ'הדסה' לפטר את העובד.
ב'הדסה' מיהרו להגיב מול הלחץ הציבורי וטענו כי לא מדובר בעובד של בית החולים. "מבדיקה שנערכה עולה כי הוא אינו רופא כלל - למרות הופעתו בתמונה. הנ"ל הועסק למשך מספר חודשים ספורים בהדסה בתפקיד כוח עזר לא מקצועי בשנת 2010. לאור ההפצה של דברי ההסתה, הוגשה היום תלונה במשטרת ישראל בגין התחזות לעובד הדסה".
מי שגם משלמים מחיר על דבקותם האידיאולוגית הם אנשי עיתון 'הארץ'. לפי אתר התקשורת ice, ההערכה היא שמאות מנויים ביטלו את המנוי בגלל הרוח השורה מעל דפי העיתון. אחד המאמרים שלטענת אתר התקשורת היה גורם מרכזי לביטולי המנויים הוא מאמרו של גדעון לוי "הרעים לטיס", בו הוא השתלח בטייסי חיל האוויר והגדיר אותם כרוצחים הגרועים ביותר.
לוי מודע לביטולים שנעשו בעקבות מאמריו, אך הוא לא מתכוון להפסיק "לעצבן" את מנויי 'הארץ'. "האווירה ברחוב היא קשה. אני רואה את המבטים עליי, את ההתקפות המילוליות בכל מקום שאני הולך", אומר לוי ל'בשבע'. מאז פרסום המאמר לוי מסתובב עם מאבטח. "אני מאוד מצטער על כך שיש ביטולים, אבל זה לא יצליח לשנות את דעתי", הוא אומר, "אני מצטער על כל קורא שעוזב, אני מצטער מאוד, אבל אני לא תוכנית כבקשתך וגם 'הארץ' הוא לא תוכנית כבקשתך. 'הארץ' ממלא את תפקידו".