ספרות עברית - עמוד התווך של התרבות הישראלית

השדולה למען הספרות והסופרים בארץ קיימה היום דיון ראשון בראשותה של חברת הכנסת איילת שקד.

לשדולה הוזמנו סופרים, מוציאים לאור, נציגי חברות הספרים ונציגי משרדי הממשלה השונים.

מטרת השדולה הייתה לסקור את מצב שוק הספרים הנוכחי בעקבות כניסתו של חוק הסופרים לתוקף לפני כחצי שנה.

ח"כ איילת שקד פתחה את השדולה בקטע מספרו של דרור בורשטיין על הספרות העברית, "הספרות העברית יש לה מחלה אחת, שהיא ספרות בלשון שמבינים רק אנשים ספורים, בגודל של עיירה אמריקנית או סובחוז רוסי בינוני, אבל יש לה אספירציות של ספרות רוסית, אמריקנית, של לשון נרחבת, של אדמה מאופק עד אופק".

"הספרות העברית היא עמוד התווך של התרבות הישראלית. אני בטוחה שכולנו, גם כילדים, בני נוער ובוגרים מבינים את החשיבות הרבה של הספרות בכלל והעברית בפרט .מכיוון שהמצב היום לא טוב מהרבה סיבות, כינסתי את השדולה על מנת שננתח קודם כל את המצב ולאחר מכן נוכל למצוא פתרונות".

דני טל, האחראי על מעקב החוק מטעם ממשרד הכלכלה סקר בקצרה את המצב לאחר כניסתו של החוק לתוקף ואמר, "החוק נכנס לתוקף לפני חצי שנה . זהו חוק חריג מאד כי עד היום המוצרים שנמצאים תחת הגנה הם מוצרי צריכה כגון לחם, וספר הוא מוצר פנאי. יש סיבות שהמחוקק מצא לנכון להגן על המוצר הזה".

הנתונים שהציג טל היו: 1. ירידה במכירות ברשתות הספרים כחלק מירידה כללית במכירות במרכזי קניות. 2. מרבית הספרים שנמכרים הם בעיקר באמצעות מבצעים. ספרים ישנים לרוב. 3. ישנה מודעות גבוהה בחנויות וברשתות הפרטיות ללשון החוק. 4. מחירי הספרים עדיין נמצאים בתהליך ניסוי וטעייה. דין ספר ילדים שונה מספרי עיון. 5. מספר ספרי הביכורים ירד. 6. "מאז תחילת החוק נמכרו 4 מיליון ספרים בכל הערוצים. ירידה לעומת שנה שעברה, אך גם באבל 2013 חלה ירידה לעומת 2012 . 7. צומת ספרים העבירה את הספרים החדשים לתצוגה קדימה וזה עזר למכירותיה. 8. נתח הציוד המשרדי והצעצועים תופסים נתח גדול יותר במכירות.

"כיום יש וועדה מייעצת שמלווה אותנו ומציגה לנו נתונים. להבדיל מממונים על תחומים אחרים הסמכויות שלנו מוגבלות רק לחוק הסופרים אנחנו לא הרגולטור של שוק הספרים. ידענו לפני כניסת החוק שאנחנו הולכים לקראת שנת הסתגלות. אנו מחכים להתייצבות של מחירי הספרים לאן מתכנסים. על מנת לאמוד את השפעת החוק על השוק ולנסות לבודד את המשתנים האקסוגניים צריך לפחות שנתיים", אמר טל.

הרצל חקק, יו"ר אגודת הסופרים אמר: "המעבר ממצב של מבצעים למצב של ספרים במחיר מלא היה חד מידי ולא היה בו כדי לאפשר הבנה למצב החדש . חייבים לאמץ כללים למצב ביניים . צריך לעזור לסופרים המתחילים שלא פרסמו ספרים רבי מכר. חשוב לאפשר לקהל להכיר אותם. אין הגיון בהברחת הקונים וצמצום הקונים על ידי מחירי הספרים. יש לתת לסופר חופש בחירה וחופש יצירה לקבוע מה טוב לו לעצמו ולשמור על שוויוניות במשא ומתן ".

חברת הכנסת שקד ציינה בזמן זה כי לאחרונה הגישה חוק שמטרתו להחריג את תנאיהם של סופרים צעירים. החוק עדיין לא קודם לבקשת השרה לבנת.

זוהר אביב, סופרת ילדים ונוער סיפרה כי היא כתבה כארבעה ספרים בשנה, וכי אין אף הוצאה שרוצה להוציא את הספרים שלה ולכן היא חושבת להוציא את ספרה לאור באופן עצמאי "אבל אז אני מבינה שהתמלוגים יורדים ממילא עם השנים" , אמרה. בנוסף ציינה כי הספריות נותנת לסופרים סכום על ספריהם בשנה, סכום עם תקרה וללא התחשבות במספר הספרים של הסופר. "צריך לשנות את זה, סופר שכותב עוד ועוד ספרים צריכה להיות לו מוטיבציה", אמרה.

ח"כ איתן כבל אמר כי יש בעיות, "ועם זאת אני עדיין לא בטוח שהזמן שעבר מאז כניסת החוק לתוקף כבר נותן לנו מספיק כלים להבין ולדעת באמת מה הן הבעיות. הייתי מציע להקים צוות בוועדת החינוך אשר יבחן האם באמת החקיקה מצליחה לתת את התשובות לאשר היא קידמה".

פרופ' שביט מהקיבוץ המאוחד אמר כי "שלוש השנים האחרונות היו לא קלות בשוק הספרים; הדואפול של שתי הרשתות שהפך תחרות אגריסיבית שחרגה מכל שיקול כלכלית המכירות של ארבעה ספרים במאה וכו', גרמו לכך שהמולים והסופרים לא הרוויחו והרשתות עצמן לא הרוויחו. ככה היינו עדים לקריסה של סטימצקי השנה. בחצי שנה התווסף גם חוק הספרים, שהיה ברור שיוריד לתקופה של חצי שנה או שנה את המכירות, הוריד בצורה דרסטית את המכירות. סטימצקי קרסה וזה פגע בכולם בצורה קשה ביותר ונוספה גם המלחמה. המצב הוודאי כרגע הוא שהמולים נמצאים במשבר שלא ידעו כמוהו; פיטורי עובדים, עצירת תרגומים ועריכה של ספרים, וירידה דרסטית של מכירות. הפגם המרכזי בחוק הוא שהוא לא מגביל את הרשתות מלתבוע הנחות מהמולים ולמולים אסור להתאגד ולדון על כך. רשתות הספרים הגדילו את אחוז העמלות שדרשו מאיתנו בעקבות החוק, והיום אנחנו משלמים לרשתות כ 60% ממחיר הספר. אי אפשר להתקיים כך.

פרופסור שביט הציע ליצור תיקון לחוק הסופרים, ולהגביל רשתות שתובעות הנחות ענק . כמו כן להקטין את המע"מ על ספרים ולחזק מחדש את המערכת המו"לית כי "היא גורם מתווך, אשר בלעדיו שוק הספרים לא יתקיים".

שושנה ויג, מו"לית עצמאית סיפרה כי הקימה הוצאה עצמית ב 2009 על מנת לתת מענה לסופרים שכותבים במימון עצמי. "התברר לי כי ספרים בהוצאות עצמאיות נמצאים על המדפים ומודרים מן המרכז. בנוסף, שבהפצה עצמית עליה לשלם עמלת הפצה גבוהה מאד. "בסופו של דבר לא רואים כסף".

ח"כ רות קלדרון אמרה כי הייתה רוצה לתת בית לסופרים לגור ולכתוב בו. "שאדם שכותב לא יהיה בבעיות פרנסה". ח"כ קלדרון גם הציעה פתיחת קרן למען הסופרים. עם זאת אמרה כי שינוי החוק כעת, לדעתה, יזיק.

ספי רכלבסקי אמר: "החוק מלכתחילה נעשה בכוונה טובה. אבל יש מצבים שאדם קופץ מקומה עשירית ולא בטוח שצריך לחכות לראות מה יקרה לו שיגיע לקרקע. המשבר הזה לא דורש טלאי על שמלה אלא שמלה חדשה. יש כח עודף של הדואופול, שרמס את המולים וחנויות הספרים הקטנות וזה צריך לטפל רגולטור ולא טיפול בחוק. צריך לגעת בדואופול ובשחיטה שלו מול המולים".

ח"כ סתיו שפיר הציעה לדאוג לפנסיה של הסופרים. בנוסף העלתה דוגמאות להטבת מצבם של הסופרים "יש מדינות שבהן יש מועצה שמתכנסת ובודקת כל ספר שיצא לשוק וחלק מאותן מדינות קונה ספרים, על חשבון המדינה, ומחלקת לספריות ברחבי המדינה. האיחוד האירופי יצא בקמפיין רב שנתי לעידוד הקריאה למשל. יש המון דברים שהמדינה יכולה לעשות. זה גם עוזר לחינוך וגם מגדיל את השוק".

רחלי אידלמן, נציגת התאחדות המולים: " החיסרון של החוק זה שלא עשו הנחת הגבלה לרשתות. אני כן חושבת שזה מצב זמני ואנחנו צריכים לעבור את התקופה הזו".

נועה מנהיים -זמורה ביתן: כהוצאה שבעשור האחרון שמה לנגד עיניה לקדם ספרות צעירה בארץ ומוציאה ספרי ביכורים יחסית גדול יותר מכל הוצאה אחרת אנחנו ראינו צמצום של יותר משליש בכמות ספרי הביכורים שאנחנו היום לוקחים על עצמנו לפרסם. אנו מוצאים את עצמנו היום לא עושים את הדבר שהופך מו"ל למו"ל- שזה בעצם לקחת סיכונים מטורפים. היום אנחנו מפחדים להמר. אנחנו לא משקיעים פחות אבל אנחנו כן מסתכנים פחות, והחוזים שאני לא חותמת היום לא יהיו ספרים בעוד שנתיים", אמרה.

ביני טריואקס הוצאת מטר: "הדיון שמתקיים פה הוא קצת מוקדם. אני מאמין שהחוק יעבוד ועובד כבר ויצליח בסופו של דבר. בפברואר ובמרץ לא יצאו כלל ספרים חדשים ובאפריל הוצאנו בודדים ואז קרסה סטימצקי וכולם עצרו את ההוצאות. רק החל מאמצע יוני החלו המולים להוציא ספרים חדשים. החוק הזה יש לו סיכוי רב".

יהונתן נדב, הוצאת חרגול: "בשנות המבצעים מצבם של סופרי ביכורים היה טוב יותר אם היית מו"ל ענק ,אבל בהוצאה קטנה המצב שונה . ב 8 השנים הראשונות של חרגול הוצאנו כ 50 ספרי מקור. 25 מתוכם היו ספרי ביכורים. בשמונה השנים הראשונות כל סופר ביכורים שהצליח- הצליח יותר וכל סופר שנכשל- נכשל פחות. לעומת זאת ב 8 השנים האחרונות ההצלחות היו נדירות וקטנות, וכל מי שנכשל נכשל יותר".

איציק שליו סמנכ"ל סחר של סטימצקי: "לפני החוק ספרי הביכורים נמכרו פחות. כיום התחרות בין הספרים פחות משמעותית ממה שהיה לפני כן.לפני החוק מחיר ספרי הביכורים הקטלוגיים היו הרבה יותר יקרים ממחירי הספרים של הסופרים המוכרים. אנו כן רואים מחודש לחודש עליה במכירות. יש לתת לחוק את הזמן שלו. הגבלת הנחות היא בלתי אפשרית מבחינתנו. ההגבלה בתוספת תשלומי מע"מ ,שכירויות, משכורות וכו. שום גוף כלכלי לא יכול להפעיל את עצמו לאור כל כך הרבה מוגבלויות".

ג'קי יעקב מנכ"ל עם עובד אמר כי "אנחנו נמצאים כרגע בתקופה משברית, ובתקופה כזו צריך להתנהל בזהירות , לכן אנחנו מצמצמים פעילות עד יעבור זעם. אין לנו כוונה למוטט את הקמעונאים ואין כוונה למוטט את עצמנו. יש לספרות ולהוצאות מקום רב להמשיך ולהתקיים, ואין מצב שלא תהיה ספרות מקור בישראל, רק צריך להתכלכל באופן הנדרש. צריך לתת לחוק את הסיכוי. חוק לא נמדד בימים אלא בשנים. אנו נצא מזה כמו שנצא חזקים מסבב המלחמה הנוכחית. הספרות המקורית תמשיך לפעום בקרבנו".

הדס פרבר יוע"מ של משרד התרבות והספורט סקרה את החוק ואמרה:" החוק קובע מנגנון בדיקה שנתי. הוועדה המייעצת הוקמה והיא מתכנסת אחת לכמה חודשים, כדי לעקוב על מה שקורה בענף. חצי שנה עברה מאז שהחוק נכנס לתוקף. המשרד החל במהלך להגדלת הנגישות של מו"לים לספריות,יש מימון למדינה לרכישת ספרים בשיעור של למעלה מ 70 מיליון ש"ח בשנה, הוגדלו פרסים למשוררים וסופרים צעירים ומולים,קמפיין להעלאת מודעות לקריאת ספרים נמצא בהכנה. וכו'..

ח"כ מצנע, יו"ר וועדת חינוך, אמר כי "החוק בא מהשטח. עוד בכנסת הקודמת קבוצות שלמות מתוך הסופרים וההוצאות לאור הציפו את הבעיות בפני מס חכים ומס. ההתרשמות שלי מוועדת החינוך הייתה שישנה אחידות דעים רחבת היקף של תמיכה בחוק הסופרים של ההוצאות לאור וחלק מהרשתות. זה לא חוק שנכפה על אף אחד. אין ספק שאילו הממונה על ההגבלים העסקיים היה מתערב מראש בדואפול ככל הנראה החוק הזה לא היה בא לעולם. השורה התחתונה היא שצריך לתת זמן לחוק. לא במקרה הוראת השנה נקבעה למספר שנים. זה אומר שצריך סבלנות . הרבה גורמים חיצוניים משפיעים על המצב וצריך לעבור זמן כדי לראות מה רמת ההשפעה ומה קורה".

ח"כ שקד סיכמה ואמרה: "אני רואה שיש כאן המון חברי כנסת זה נושא חוצה מפלגות. חברי הכנסת וחברות הכנסת נשב ונבחן צעדים שקשורים ישירות לחוק וכאלו שלא קשורים שיוכלו להיטיב עם המצב. נכנס את השדולה מידי כמה חודשים כשמטרתה של השדולה הוא עידוד הקריאה והספרות העברית, זהו נושא שחשוב לכלל עם ישראל".