תושבי קיבוץ עין השלושה שבעוטף עזה, מתארחים מזה כשלושה שבועות בקיבוץ הזורע שבמגידו, הם מחכים שהשקט יחזור והם יוכלו לשוב לבתיהם.
מירב כהן, השאירה את בעלה לשמור על הקיבוץ, והיא ביחד עם ארבעת הילדים מנסה לשמור על שפיות, "עד שיחזור השקט, אנחנו נמצאים כאן ומקבלים המון אהבה. איך שהתחילה המלחמה, בתנועה הקיבוצית שידכו אותנו לקיבוץ הזורע. יש לי ארבעה ילדים בני חמש, עשר, שתים עשרה וארבע עשרה, בעלי נשאר לשמור על הקיבוץ. אתמול הוא הגיע לחגוג איתנו יום הולדת עשר לילדה".
מירב משתדלת להיות רגועה למרות המצב, "אמנם כאן אין רעשי מלחמה יש שקט ואנחנו לא צריכים להתמודד עם הנפילות, אבל מצד שני בעלי נמצא שם. העתיד כרגע לא ברור, אנחנו תומכים בכל מה שצה"ל עושה ומקווים שיעשה את מה שצריך, יש עבודה רבה עם כל המנהרות, ואני מקווה שנוכל לחזור לבית בקרוב".
לדבריה הם לא רוצים שהמלחמה תגמר לפני שהמשימה תושלם, "מצד אחד אנחנו רוצים שהמלחמה תגמר אך מצד שני שלא ימהרו, אנחנו מחזיקים כאן מעמד יפה ורוצים לחזור באמת למקום שקט ובטוח. שיחסלו את כל המנהרות שמסתובבות לנו מתחת לרגליים. ידענו אבל לא ידענו את המצב החמור, שהאזור שלנו מלא במנהרות".