בשיחה על מוסריותו של צה"ל ב'צוק איתן' קובע הפילוסוף פרופ' שלום רוזנברג כי צה"ל עמד בכל הפרמטרים המוסריים. בדבריו דחה את המונח 'מידתיות' שהעולם מדבר עליו אך לדבריו אינו מקובל מכל וכל והתייחס גם לסוגיית סיכון החיילים תוך כדי שמירה על חיי האזרחים בצד האויב.
לדבריו על צבא מוסרי להקפיד על מינימאליזציה של קורבנות האויב אך זאת תוך הקפדה על שמירת חייהם של חייליו. לטעמו על העולם למצוא מענה ופתרון לסוגיית האוכלוסייה שהחמאס הופך אותה לשבויה ובת ערובה בידיו. "העולם צריך לענות על השאלה כיצד צריכה אוכלוסיה אזרחית לא להיהפך לבת ערובה של ארגון פשע בינלאומי. אין לאומות העולם ברגע זה במה להתאונן על מה שצה"ל עשה. להיפך, אני מקווה שלא איבדנו יותר מדי חיילים בגלל העניין המוסרי".
באשר לתגובה הראויה שהציע הרב זיני בירי אוטומאטי שיענה על כל ירי טיל אחד בשני טילים משלנו אומר רוזנברג כי הוא מוכן לקבל את הרעיון של ירי אוטומאטי אך הדברים אינם חייבים להתמקד באוכלוסיה האזרחית. הוא מדגים את הדברים באזהרות של צה"ל את האוכלוסייה האזרחית לעזוב שכונה מסויימת וכאשר צה"ל יודע שכדי להגיע "לחיידקים הללו", כלשונו, שמתחת לאדמה עליו להרוס את הכול ומי שלא רצה לצאת הדבר נתון באחריותו. לגבי אותם שאינם יכולים לצאת הרי שהטענה מונחת לפתחו של העולם ולא לפתחנו.
"יש מצב שבו כאשר אנחנו רוצים להיות היפר-מוסריים הדבר בלתי אפשרי וגורם להרג נוסף של האויב כי הדבר נותן להם מחשבות שהם יכולים להמשיך בגלל שלא הגבנו בכל העוצמה ואז כשהם ממשיכים אנחנו מגבירים את העוצמה", אומר רוזנברג המוצא את ההיגיון בהחלטת הממשלה שלא להגיב בשלבים הראשונים של המלחמה אך עם זאת יש בכך כדי להביא להתגברות עצמת האש בהמשך.
לטעמו של רוזנברג בדרך אל המחבלים שבמנהרות אחת דתן של השכונות שמעליהם להיהרס ולעומת הטענה המוסרית הזו שאין בה מקום לרחמים העולם נוהג תחת תסביך שבו הוא מנסה להוכיח שישראל אינה נוהגת טוב יותר מאשר הם עצמם בתקופת מלחמת העולם השנייה.
באשר למידתיות שאודותיה העולם מדבר אומר פרופ' רוזנברג כי מדובר בעיוות מוסרי שכן העובדה שהקב"ה עושה לנו נס או שהכנו טכנולוגיה החוסמת את הטילים אינה מבטלת את פוטנציאל ההרג שמבקשים המחבלים להטיל עלינו, וברוח זו יש לנהוג בהם ולא לנסות ולייצר משוואת הרג בלתי הגיונית ובלתי סבירה.
עוד מוסיף רוזנברג ואומר כי על העולם להפנים כי ישראל היא מעין מעבדה למה שצפוי אצלם בעתיד, וכעת ההתמודדות עם דאעש והאיסלאם הקיצוני היא הבעיה האמיתית והגדולה שבפניה העולם עומד. את המציאות מדמה רוזנברג לזומבים המתעוררים ממותם בימי הביניים ומי שמעיר אותם זהו הטרור הפלשתיני, ומול הזומבים נוטפי הדם הללו העולם מתמודד ויתמודד. "הגויים לא מבינים שהצרות שמתחילות אצלנו יקרו גם אצלם". לטעמו המערב מתנהל בקומבינה שתכליתה כסף ואינטרסים בלבד, ובשם קומבינה זו הוא מחמש את האיסלאם בנשק שיכוון בסופו של יום לעברם.
"דווקא מתוך מוסריות העולם הופך משתף פעולה של הרוצחים הגדולים ביותר", אומר רוזנברג ומזכיר את הפתק שבו נפנף צ'מברליין כאשר חזר וטען שהביא לשלום עולמי וכך גם פציפיסטים מצאו את עצמם תומכים בהיטלר.