איש השמאל הקיצוני, העיתונאי גדעון לוי, מברך הבוקר (רביעי) בעיתון "הארץ" על הפסקת האש בין ישראל לחמאס שנכנסה אמש לתוקף.
"זאת היתה המלחמה הברוטאלית ביותר שניהלה ישראל והיא הסתיימה אתמול בדיוק במקום שבו התחילה. בדרכה היא חרצה אינספור פצעים וצלקות - אלו של הפלסטינאים מדממים יותר, ואלו של הישראלים עמוקים יותר. מלחמת 50 הימים הסתיימה בלא מנצחים, ובכל זאת רק בעזה צהלו אמש, ובמידה מסוימת של צדק", כותב לוי.
לדבריו עזה שילמה בדם רב וגם דמה של ישראל הוקז, אבל פחות. "המאזן לטווח הארוך עוד יכלול בצד החובה לישראל את הכרסום הנוסף במעמדה הבינלאומי, וחמור מכך, את הצלקות שנפערו במשטרה הדמוקרטי הרופף; ספק אם פצעים אלו ימהרו להגליד. חמאס הפך בינתיים לארגון יציג, גם בעיני ישראל, ולמופת של עמידה איתנה ועיקשת, לפחות בעיני בני עמו".
על ראש הממשלה בנימין נתניהו כותב גדעון לוי כי הוא ראוי לזכות בהערכה היסטוריה. "ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שאיבד במלחמה הזאת תמיכה עממית, ראוי לזכות בהערכה היסטורית: בניגוד לעמיתיו, הוא לפחות ידע מתי לגמור את הזוועה הזאת והוא עשה זאת אמש, תוך גילוי מנהיגות מרשימה. אולי ילמד נתניהו שיש ביכולתו לא רק להחליט על סוף מלחמה, אלא גם על פתיחתו של פרק חדש".
לוי טוען כי ישראל תצא מנצחת מהמערכה רק אם תיענה לתביעות "הצודקות" של אויביה. "פתיחתה האמיתית של עזה לעולם וכניסה למשא ומתן על עתיד שטחי הכיבוש... לא עוד הזדמנויות צילום עם מחמוד עבאס, אלא משא ומתן רציני בעל כוונות שלום עם ממשלת פיוס. רק היענות כזאת, תקבע את ניצחונה של ישראל במערכה.
"ספק אם נתניהו יכול, ספק אם הוא רוצה", מסיים לוי את מאמרו. "אבל העולם המערבי והערבי אמר לו ב-50 הימים האחרונים שרק זו הדרך, אין בלתה. עזה אמרה לו ב-50 הימים האחרונים שישראל לא תוכל עוד לחיות לנצח רק על חרבה. זו חרב פיפיות".
"בתי הקברות מלאו ב-50 הימים האחרונים גופות ובתי החולים התפקעו מפצועים. ההריסות נערמו והשנאה והפחד עלו על גדותיהם בשני הצדדים. אבל העז עדיין מחכה למתוק: אולי תשנה ישראל, לראשונה בתולדותיה, את גישתה מן היסוד. זה נשמע כרגע מופרך, אבל איך אפשר לגמור מלחמה ארורה שכזאת, בלי לפחות לדמיין תקווה".