רומן זדורוב
רומן זדורובפלאש 90

פרקליטות המדינה הודיעה היום לבית המשפט העליון, כי היא לא תתנגד לבקשתו של רומן זדורוב, להשמיע את עמדתו של מנהל המכון לרפואה משפטית, ד"ר חן קוגל, בעניין להב הסכין באמצעותו נרצחה תאיר ראדה ז"ל.

הודעת המדינה הינה בעקבות בקשת סנגוריו של רומן זדורוב להגיש ראיות חדשות, בפעם השנייה. הראיות החדשות הן עדותו של ראש המכון לרפואה משפטית, ד"ר חן קוגל, שממנה עולה כי הוא תומך בעמדת ההגנה, בניגוד לטענת הפרקליטות לפיה הוא תומך בעמדתה. עד כה מנעה הפרקליטות לאפשר לקוגל למסור את עמדתו המקצועית בתיק זדורוב. 

בתגובת המדינה, שהוגשה היום באמצעות עו"ד תמר בורנשטין מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, נמנים שורה של טעמים מדוע אין עילה משפטית להעדתו מחדש של ד"ר קוגל, ובהם העובדה שאין מדובר בראיה חדשה שלא ניתן היה להציג קודם לכן בהליך; ד"ר קוגל כבר העיד במשפט ולהגנה היתה הזדמנויות להציג את עמדתו בסוגיה ולא ברור מדוע נמנעה מלעשות זאת בעבר; וכן בעיקר שעדותו ממילא לא צפויה להשפיע על תוצאת פסק הדין, שכן בית המשפט המחוזי קבע כי סוג הסכין בה נרצחה המנוחה אינה משנה משמעותית לעניין ההרשעה.

למרות זאת, נאמר בתגובת המדינה, "לפנים משורת הדין, הרי שאם בית המשפט הנכבד ימצא לכך הצדקה, המשיבה לא תתנגד לכך שעדותו של ד"ר קוגל בעניין תישמע בבית המשפט... בכפוף לכך שהדיון יוחזר לבית המשפט המחוזי בנצרת, להרכב אשר דן בעניין ומכיר את התיק לפני ולפנים. כמו כן, כפופה עמדתה של המשיבה לכך שתישמר זכותה, ככל שתמצא בכך צורך לשם בירור הסוגיה, להביא ראיות מטעמה בסוגיה נשוא המחלוקת".

בפרקליטות מציינים כי עמדת המדינה מייתרת למעשה את הבקשה להגיש את תצהירו של ד"ר קוגל ואת פרוטוקול חקירתו עליו, שכן אין למדינה התנגדות שד"ר קוגל יעיד ישירות מהי עמדתו, אם בית המשפט ימצא לכך הצדקה.

בעמדת המדינה מודגש, כי "אין בכוונתה להגיב להשערות פוגעניות וחסרות שחר לגבי התנהלות המדינה בהליכים השונים. טענות כאילו גורמים מטעם המדינה שיבשו הליכי משפט או ניסו להדיח עד, או כאילו המדינה מנסה 'להסתיר' מבית המשפט את עמדת ד"ר קוגל, הן מופרכות על פניהן. המשיבה מבקשת למחות בתוקף הן על עצם העלאת הטענות והן על סגנונן".

עוד מבהירה המדינה, כי "בניגוד לעולה מן הבקשה, המשיבה מעולם לא טענה או הציגה מצג בפני הערכאות לפיו ידוע לה שד"ר קוגל חולק על ד"ר מאיה פורמן-רזניק על יסוד התבטאות שהתבטא בפניה. למעשה, המשיבה הדגישה את העובדה כי ד"ר קוגל בחר להימנע מלהביע את עמדתו בסוגית הלהב, במהלך ההזדמנות הראשונה והטבעית שהיתה לו לעשות כן, עת העיד בסוגיית הרצח בבית המשפט המחוזי, והביאה לידיעת בית המשפט התבטאות של ד"ר קוגל שניתנה במסגרת ראיון עיתונאי ששודר בטלוויזיה, ואשר על פני הדברים היה בו כדי לנגוד לחלק מחוות הדעת של ד"ר פורמן-רזניק".