הודעתו של מתאם פעולות הממשלה בשטחי יהודה ושומרון, האלוף יואב מרדכי, לפיה החל הליך הכרזה על כ‑4,000 דונם באזור היישוב גבעות שבגוש עציון כאדמות מדינה, בהמשך להנחיית הדרג המדיני עם תום מבצע 'שובו אחים', עוררה כצפוי גינוי בינלאומי.
אולם היא גם גילתה עד כמה ההבטחה להגביר את הבנייה לאחר חטיפת ורצח שלושת הנערים טרם קוימה, אפילו בחלקה.
מדובר בהליך שנתון ב‑45 הימים הקרוב לערעורים של פלשתינים וארגונים התומכים בהם, וסביר להניח שיוגשו לא מעט התנגדויות. אם אכן יאושר, בתום התהליך, שעלול לארוך מספר שנים, תתאפשר בגבעות בנייה משמעותית.
"תגובה הולמת לרצח"
דוידי פרל, ראש המועצה האזורית גוש עציון, מרוצה מאוד מהמהלך, ומצהיר כי הוא אבן דרך ראשונה בדרך להקמת עיר חדשה בגוש עציון. "אני רוצה לברך את ראש הממשלה וממשלת ישראל על קידום היוזמה, ואת שר הביטחון וראש המנהל האזרחי על הדחיפה והיישום של ההחלטה בפועל. המטרה של רוצחי שלושת הנערים הייתה לזרוע בנו פחד, לשבש את שגרת חיינו ולערער את זכותנו בארץ כולה ובפרט בגוש עציון. תשובתנו היא: חיזוק ההתיישבות, חיזוק הריבונות בגוש עציון וביהודה ושומרון, ובנייה חדשה בתוך הגושים ומחוצה להם", הוא אומר. פרל מאמין שהמהלך יצלח בסופו של דבר: "אני סמוך ובטוח כי ממשלת ישראל תדע להמשיך ולקדם את בניית העיר החדשה שתמנה אלפי יחידות דיור, ובכך נוכיח לאויבינו כי במקום שביקשו לזרוע פחד ועקירה, הם יקבלו עמידה איתנה ומאוחדת והעמקת אחיזתנו בקרקע".
גם שר החוץ אביגדור ליברמן היה מרוצה מהודעת המתאם: "גוש עציון מבטא את הקונצנזוס הרחב ביותר בחברה הישראלית, וברור לכולם שבכל הסדר גוש עציון יישאר חלק ממדינת ישראל. צריך גם לזכור את הנסיבות של קבלת ההחלטה אחרי רצח שלושת הנערים, ואני חושב שאנחנו שלמים עם ההחלטה הזאת".
יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ זאב אלקין, מציין כי הוא מתקשה להבין את מתנגדי ההחלטה: "כל מי שתומך בהשארת הגושים אבל מתנגד להכרזה הזאת - לא מבין על מה הוא מדבר. ההכרזה חוקית, משום שמדובר בשטחים שלא נכבשו מעולם".
הפלשתינים, כמובן, מיהרו להגיב בזעם. "ההחלטה החדשה מייצגת באופן ברור את הרצון הישראלי למחוק את הנוכחות הפלשתינית ולכפות על הפלשתינים פתרון של מדינה אחת לשני עמים", טען היו"ר אבו-מאזן, ושלח את שליחיו הדיפלומטיים כדי ללחוץ על אירופה וארה"ב לגנות את ההודעה הישראלית.
הלחץ נשא פירות מיידיים. מזכ"ל האו"ם באן קי-מון הזדרז לקרוא לישראל להפסיק באופן מוחלט את הבנייה ביהודה ושומרון. הוא הוסיף כי הוא "המום", כלשונו, מהשתלטות חד-צדדית על שטח כה רב, וטרח לציין שלדעתו הבנייה ביהודה ושומרון מנוגדת לחוק הבינלאומי.
גם גורם אמריקני בכיר ניצל את ההזדמנות, ובעילום שם שוחח עם סוכנויות הידיעות וטען באוזניהן שהמהלך מזיק לישראל, ורמז שעליה לחזור בה מההחלטה על הפקעת האדמות.
כשהבינו האמריקנים שישראל אינה מעוניינת לפי שעה לשנות את ההחלטה, הוציאו הודעה רשמית מטעם דוברת מחלקת המדינה האמריקנית, ג'ן סאקי. "ארה"ב מודאגת מאוד מההכרזה על הפקעת הקרקעות והכרזתן כאדמות ישראליות לצורך הרחבת הבנייה. אנו קוראים לממשלת ישראל לבטל את ההחלטה הזו", אמרה סאקי, וניצלה את ההזדמנות לגנות גם תוכניות בנייה עתידיות, כאלו שכלל אינן מתוכננות לצאת אל הפועל בזמן הקרוב. גם האיחוד האירופי טרח לפרסם הודעת גינוי דומה, וכמוהו עשו גם בריטניה וצרפת.
שר האוצר יאיר לפיד מיהר להכריז כי הוא אינו תומך במהלך, בעקבות הגינויים. "מדובר במחטף שלא הובא לקבינט ובעת הזאת גורם נזק לישראל. אנחנו אחרי מבצע צבאי, עומדת בפנינו חזית בינלאומית רגישה. מה היה דחוף דווקא כעת לייצר עוד משבר עם האמריקנים? תמכתי ואתמוך בחיזוק ההתיישבות ביהודה ושומרון, אך צריך לשקול איך עושים דברים", טען.
לעומתו, שר הכלכלה נפתלי בנט בטוח שאין מתאים מהעיתוי הנוכחי. "משחר הציונות אנחנו בונים, ומאז ומתמיד העולם לא אהב את הבנייה שלנו. לא לפני קום המדינה, לא בקום המדינה. אבל אנחנו ממשיכים. כשחמאס רוצחים - אנחנו בונים".
גם סגן השר אופיר אקוניס מצטרף לדברים. "מוזר שבעת הזאת, שבה קבוצות טרור של האסלאם הקיצוני טובחות בחפים מפשע, עורפות ראשים של עיתונאים לעיני המצלמות וממשיכות במסע טירוף שמטרתו פגיעה במדינות העולם החופשי, מה שמעסיק משרדי חוץ בעולם היא ההחלטה לבנות ולפתח את גוש עציון, שהיה ויישאר מחבלי המולדת של העם היהודי מזה 4,000 שנה", הוא אומר.
הבטחות הבנייה לא קוימו
השבוע פורסם כי ראש הממשלה התכוון להוציא לאחרונה מכרזים לשיווק של יותר מ‑2,000 יחידות דיור כתגובה על רצח הנערים, ואף נעשו מהלכים לכך הן במשרד השיכון והן במשרד ראש הממשלה. בסופו של דבר החליט נתניהו להימנע מהמהלך, שכלל כאלף יחידות דיור חדשות באריאל ובערים החרדיות, ועוד למעלה מאלף בירושלים. גורם מדיני מבהיר שהמהלך הנוכחי נמצא בשלב ראשוני מאוד, וגם הוא יכול לארוך שנים ארוכות עד שייצא, אם בכלל, אל הפועל. "המצב המדיני כיום הוא בעייתי מאוד. אני יכול להבין את ההחלטה להימנע מהוצאת המכרזים שתוכננה, אבל באותה מידה הדבר יכול להשפיע על ההליכים להכרזה על הקרקעות בגוש עציון כאדמות מדינה", אומר הגורם, שמעריך כי מדובר במהלך הצהרתי בעיקרו, אבל לא בטוח שתהיה לו משמעות בשטח, בוודאי שלא בטווח הזמן הנראה לעין.
נזכיר גם כי לאחר פינוי שכונת גבעת האולפנה בבית אל התחייב נתניהו לבנות מאות יחידות דיור באזור, בתגובה לעתירות שהיו נגד השכונה. גם המהלך הזה לא הגיע לכדי מימוש עד היום.
במקביל למהלך הישראלי מנסים הפלשתינים לקדם מהלך חד-צדדי, שכבר החלו בקידומו בזמן מבצע 'צוק איתן'. מדובר בהצעת יו"ר הרשות הפלשתינית לחידוש המשא ומתן המדיני לתקופה של תשעה חודשים, בתמורה לשחרור מחבלים והסכמה מראש שישראל תיסוג משטחי יהודה ושומרון בהדרגה בתוך שלוש שנים, ותפסיק לבנות ביהודה ושומרון. התוכנית כבר הוצגה בפני מזכיר המדינה האמריקני ג'ון קרי, ובמערכת המדינית בישראל נערכים לבלימתה. ראש הממשלה בנימין נתניהו כבר הצהיר באחרונה כי "אבו-מאזן לא יקבל שחרור אסירים". העמדה הרווחת במערכת המדינית היא שהפלשתינים מנסים כעת להציג את עצמם כמי שמעוניינים במשא ומתן ולסמן את ישראל כסרבנית שלום, לאחר שהאמריקנים הבינו את יחסי הכוחות בין הצדדים. בירושלים עושים במישור הדיפלומטי מאמצים רבים כדי לסכל את התוכניות הפלשתיניות, ולשם כך נעשות בעת האחרונה פעולות רבות, כולל לחץ שמופעל על גורמים באירופה ובארה"ב.