הממשלה נמנעה השבוע מלהצביע על הקמת גדר הביטחון באזור הכפר בתיר, מהלך שתושבי גוש עציון מתנגדים לו.
במהלך הדיון בישיבת הממשלה התברר שאין שום חיוב משפטי לערוך הצבעה בממשלה, וכי ההחלטה שנתן בג"ץ בנושא מחייבת רק דיון בממשלה אבל לא החלטה או הצבעה. כזכור, בג"ץ דן בעניין הטרסות המצויות בכפר, שהוכרו על ידי אונסק"ו כאתר מורשת בינלאומי המצוי בסכנה, ופסק כי תוואי הגדר ישונה.
במהלך הישיבה הביע שר הכלכלה נפתלי בנט את התנגדותו להקמת הגדר, ואליו הצטרף גם השר להגנת הסביבה עמיר פרץ. לאחר שנשמעו התנגדויות נוספות סביב שולחן הממשלה, הוחלט לערוך דיון נוסף בנושא התוואי החדש של הגדר, שהתוכניות הראשונות שלו תוכננו כבר לפני שמונה שנים. כעת נראה שהן עלולות להשתנות פעם נוספת, כדי לענות על צורכי הביטחון של ישראל.
דוידי פרל, ראש המועצה האזורית גוש עציון, היה מרוצה מהתוצאה של ישיבת הממשלה: "אנו מברכים על ההחלטה לדחיית הדיון בהקמת גדר ההפרדה באזור גוש עציון, ומודים לשרים ולכלל הגורמים אשר פעלו לדחות את ההחלטה בעניין. דווקא בימים שבהם הממשלה נאלצת לבצע קיצוצים כואבים בחינוך, ברווחה, בבריאות ובשירותים לאזרח, לא ראוי היה להשקיע סכום עתק של 300 מיליון שקלים בפרויקט עם תרומה שולית לביטחון. ההתנגדות לגדר מאחדת את המתיישבים, את הפלשתינים ואת שוחרי איכות הסביבה, ואנו מקווים כי דחיית ההחלטה היא השלב הראשון בגניזת תוכנית מיותרת זו".
ראש מועצת אפרת, עודד רביבי, הוסיף כי "החלטת הממשלה משנת 2006 כבר אינה רלוונטית למציאות ימינו, ואני שמח שראש הממשלה קיבל את עמדתי כי המציאות הביטחונית המשתנה מחייבת פתרון יצירתי".
להתנגדות לתוואי הגדר כפי שנקבע על ידי הממשלה, שותפים באופן יוצא דופן גם הפלשתינים מהכפר בתיר וגם תושבי גוש עציון, אשר חוששים כי התוואי החדש יותיר את הגוש מחוץ לגדר. במערכת הביטחון טענו בתגובה כי לשני הצדדים ניתן למצוא פתרונות משביעי רצון, אלא שכאלו עדיין לא נמצאו.