הנקה בצום
הנקה בצוםפנימה- יח"צ

בצעירותי זכיתי לשמש במשך מספר שנים כרופאה אחראית בבית ההחלמה בטלזסטון, ולמדתי רבות מתקופה זו.

חוויה מיוחדת הייתה לי בערב יום כיפור אחד, כשערכתי ביקור רפואי לקראת הצום ביחד עם הגאון הרב יעקב בלוי, מרבני העדה החרדית.

נשים ניגשו אלינו עם שאלות לגבי הצום, ולאחר שהציגו בפנינו את מצבן הרפואי לא מצאתי, ברוב המקרים, שום סיבה רפואית שתתיר להן להימנע מהצום ביום הקדוש הזה, ואילו הרב בלוי אמר להן פעם אחר פעם: "הרופאה מחמירה מדי, בוודאי שתאכלו!". הסמקתי מרוב מבוכה. 

בכלל, במשך השנים התברר לי שרוב הנשים הירושלמיות אינן צמות כלל, חוץ מאשר ביום כיפור וחלקן גם בתשעה באב, וזאת בעידוד הוריהן ורבניהן. הגישה שלהן תוארה פעם על ידי הרב נבנצל, רבה של העיר העתיקה, מנקודת מבט מיוחדת מאוד: הנשים בדרך כלל או בהיריון או שהן מניקות, ומי שאינה מניקה וגם לא בהיריון - כנראה שאינה בקו הבריאות...

הרבה דינים נאמרו באישה היולדת, חלקם מיוחדים לתקופה הסמוכה ללידה וחלקם נכונים בכל התקופה שאחרי הלידה, עד עשרים וארבעה חודש. אחד מהם עוסק באיסור על האישה היולדת לצום מחשש לבריאותה. וכך מסכם הלכה זו הטור: "יולדת תוך שלושה ימים לא תתענה כלל. משלושה עד שבעה - אם אמרה צריכה אני נותנין לה כמו לחולה. מכאן ואילך היא כשאר כל אדם" (אורח חיים סימן תריז). לגבי התקופה שקודם ללידה והתקופה הרחוקה יותר מהלידה, כתוב שעובּרות ומניקות חייבות להתענות ביום הכיפורים. בתוך שלושה ימים מהלידה אסור ליולדת לצום, אחר כך עד שבעה תלוי בדעתה, ואחרי שבעה ימים אם אינה חולה ממש חייבת לצום.

בכל אופן ברור שכל הדיון עוסק בשלומה של האישה המעוברת או היולדת ובסכנה שיש או אין לה לצום ביום כיפור ובתשעה באב, ואין כלל דיון בשאלת הסיכון שעלול לגרום הצום לתינוק היונק. והסיבה לכך כנראה פשוטה: חז"ל והראשונים לא חשבו שקיימת איזושהי סכנה לתינוק יונק מצום של אמו במשך יום אחד, ולכן בזמנם לא עלה הדבר לדיון כלל. נוסף על כך, עד לימינו היו נפוצות נשים מניקות זמינות למי שהיה קשה לה להניק את תינוקה. 

השאלה אם מותר לאישה שלא לצום כדי לא לסכן את התינוק היונק עלתה לראשונה לדיון רק לפני כמאתיים שנה, ומסקנת חלק מהפוסקים הייתה שאם התינוק חייב לשתות את חלב אמו, ואם תתענה תיחלש ולא יהיה לה להניק ויסתכן הוולד, מותר לה שלא להתענות אף על פי שהיא עצמה בריאה, כדי להציל מספק פיקוח נפש את הוולד.

ההתייחסות ליניקת התינוק כחיונית לבריאותו כבר מוזכרת בגמרא, הקובעת ש"סתם תינוק מסוכן הוא אצל חלב" (יבמות קיד, א). אך יש פוסקים רבים, כגון הרב פיינשטיין זצ"ל, שקובעים שבימינו אין שום סכנה לוולד כי אפשר להאכיל אותו בתחליפי חלב. גם בעניין זה מוטב לדבוק בהוראה הידועה והנכונה: "עשה לך רב".

ונזכה לראות בנים ובני בנים...

פורסם לראשונה ב'פנימה'. לרכישת מנוי לחצי כאן