הרב רימון ב'עוז וגאו"ן'
הרב רימון ב'עוז וגאו"ן'תכנית הוראה

הכנס השנתי של תכנית ההוראה בקריית ארבע חברון שעל יד מכללת אפרתה התקיים השנה בגבעת 'עוז וגאו"ן', הגבעה שהוקמה בצומת גוש עציון לזכר שלושת הנערים שנחטפו ונרצחו, גלעד, אייל ונפתלי (גאו"ן) הי"ד.

בכנס שהתקיים תחת הכותרת 'את פניך ה' אבקש' נכחו מאות סטודנטיות ונשים מישובי גוש עציון והסביבה ונשאו בו דברים רבה של קרית ארבע, הרב דב ליאור, הרב חננאל אתרוג, ראש תכנית ההוראה וראש ישיבת 'שבי חברון', הרב יוסף צבי רימון, הרבנית עידית איצקוביץ' והרב דוד מתוקי.

הרב צבי רימון, רב שכונת דרום אלון שבות, עסק בדבריו ביסודות טעמי וערכי השמיטה והשלכותיה של שנה זו לימינו. בדבריו דחה את ההתייחסות "החרדתית" של רבים בציבור כלפי שנת השמיטה והדגיש את ערכה של השנה כמחנכת לקדושה, לקטיעת מרוץ החיים, לחברתיות וסוציאליזם כמו גם ללימוד והעמקת האמונה ברבש"ע.

הרב רימון הציג את שאלת מגמתה של השמיטה, האם זהו היסוד סוציאלי או עניין שביתת הארץ וקבע כי "נראה שלא הארץ ולא העניים ולא האדם במרכז השמיטה, אלא הקב"ה", אמר והזכיר את משפט המפתח "כי לי הארץ" והסביר כי "בכל חייו אדם עוסק בעסקיו וריבוי נכסיו יכול להוביל אותו מחשבה שהוא בעל הבית. ההבנה שהארץ שייכת לקב"ה מובילה לערבות, לנתינה, עזרה ותמיכה. החברה הופכת לאמונית יותר, כזו המבינה שלא הכול נתון בידיה".

כמי שעוסק בעולם השמיטה שנים רבות מספר הרב רימון על התעוררות משמעותית בציבור הכללי לקראת שנת השמיטה הנוכחית "כבר כמה חודשים יש משהו אחר באוויר. דתיים ושאינם דתיים מבקשים להתחבר לשמיטה", אמר והוסיף כי "חקלאים סיפרו לי שהם לא מבינים זאת אבל יבול תפוח האדמה של השנה האחרונה, השנה השישית, היה פי שניים. יש תחושה שמשהו באוויר מתרחש".

"בדורנו יש זכות לחיות את הלכות שמיטה שאלפיים שנה לא עסקו בהן כי לא היו רלוונטיות", ציין הרב רימון והוסיף שורת ערכים העולים מתוך טעמי שנת השמיטה, ביניהם דברי ספר החינוך על החינוך מידת הוותרנות. "כאשר אדם רואה את חברו יורד לשדהו ואינו אומר דבר הרגע הזה מחנך אותו לקנות את מידת הוויתור וליישם אותה בחיי היומיום, במשפחה, בחברה וכו'". מידת הוותרנות כוללת בתוכה ויתור על מידת הכעס וההקפדה, הכה של עמדת האחר, "ויתור אין משמעו שאני הצדיק והאחר אינו כן, אלא שיש כאן מידת אמת שבה שתי אמיתות נפגשות".

בשמירת השמיטה, מציין הרב רימון, מתחזקת תחושת הביטחון, ביטחונם של חקלאים הנוקטים בסיכון כלכלי ופועלים על פי כללי אוצר בית דין, כמו גם ביטחון בשותפות עם בעליה האמיתיים של הארץ, הקב"ה. "כאשר אנחנו שומרים על ארצו של הקב"ה אנחנו יודעים שאנחנו איתו והוא איתנו".

לכל אלה הוסיף וציין את ערכי שמיטת החובות ה"מאפסים" את החברה ומוחקים את הפער שבין עשיר לעני אחת לשבע שנים, הופכת כל אדם לנותן ומקבל גם יחד ואת החברה לטובה הרבה יותר.

בדבריו המליץ הרב רימון לכל משפחה ומשפחה בישראל לאמץ לעצמה מנהגים ופעולות שבהם ידגישו ויפנימו את ערכיה של שנת השמיטה כשנת קדושה ולא כ"שנת בהלה וחרדה", שנת הקשבה טבע, שנת חיזוק האמונה, שנת חיבור משפחתי ושנת רוחניות והידוק הקשר עם ארץ ישראל.

הרב רימון סיפר על שורת מיזמים שהוא מקדם כחלק מהנגשת השמיטה לציבור הרחב. בין השאר מדובר בספר לילדים, יומן שנה המסייע לדעת באיזה תאריך חלה או לא חלה קדושת שביעית לירק או פרי כזה או אחר, הקמת פארק שמיטה בגן הבוטאני ועוד.

את האירוע כולו הנחתה מנהלת תכנית ההוראה, יהודית קצובר, שנשאה על נס את רוחו המיוחדת של העם כפי שהתגלתה בחודשים האחרונים, החל מימי האחדות סביב המאמצים להשבתם של הבנים החטופים ועד מבצע 'צוק איתן' והתגייסות העורף למען חיילי החזית.