בראיון ליומן ערוץ 7 מבקר פרופ' אליאב שוחטמן, איש הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, את האופן בו מגיבה ישראל להתקפות נגדה בסוגיית הבנייה בירושלים וביהודה ושומרון.
לדברי הפרופסור שוחטמן על ישראל לנופף מעל כל בימה בזכויותיה המשפטיות הבלעדיות על שטחי יהודה ושומרון, זכויות המוקנות לה ורק לה ומוכרות במשפט הבינלאומי. "אני לא מבין למה לא עושים בזה שימוש", הוא אומר בשיחה עמו.
"מה שחסר בטיעון הישראלי כפי שהוא מוצג על ידי הממשלה זו הזכות שלנו על ארץ ישראל במישור המשפט הבינלאומי", אומר ומדגיש כי כאשר מיצגיה של ישראל מסתמכים בטיעוניהם על הסוגיה הבטחונית הדבר גורע מכוחה ומזכותה של ישראל על השטח וגורר אחריו הצעות להסדרים ביטחוניים כאלה ואחרים שאולי יעניקו ביטחון אך לא יהוו מענה של ממש לטענה הערבית. לדבריו לעומת הטענות הביטחוניות "הזכויות במישור הבינלאומי הן מוקנות ולא ניתן לערער עליהן".
עוד מוסיף פרופ' שוחטמן ומציין כי השנים בהן שבו הפלשתינים וטענו את טענותיהם הובילו להטמעת השקר הפלשתיני בעולם ובארץ ללא כל סיבה ועוגן אמתי. "כל הבעיה היא שלא אומרים את הדברים כמות שהם וזו האמת לאמיתה, וכשלא אומרים את זה העולם נגרר אחרי שקרי העולם הערבי.
''גבלס, שר התעמולה של היטלר, אמר שאם משתמשים בשקר אלף פעמים הוא חודר והופך לאמת. הערבים משתמשים בשקר שלהם, השקר לפיו הם בעלי הבית, ואנחנו לא מגיבים, אנחנו לא מציגים מסמכים שמעידים על זכותנו במשפט הבינלאומי, וכך השקר הערבי הופך לאמת גם בתודעה העולמית וגם בתודעה הישראלית".
כשהוא מתייחס למהותו של הטיעון המשפטי הישראלי מזכיר שוחטמן כי כתב המנדט על ארץ ישראל שניתן על ידי חבר הלאומים בהסכמת 52 מדינות קבע כי ממשלת ארץ ישראל תעודד התיישבות יהודית צפופה. "זה חלק מהמשפט הבינלאומי", הוא אומר ומוסיף להזכיר כי כתב המנדט הוא שהעניק תוקף בינלאומי להצהרת בלפור ובשלב מאוחר יותר, כאשר הוקם האו"ם לאחר מלחמת העולם השנייה נחקק סעיף 80 במגילת האו"ם ובו הכרה בזכויות הלאומיות שהתקבלו על ידי חבר הלאומים. המשמעות היחידה הנגזרת מכל אלה היא שההתיישבות היהודית בארץ ישראל המערבית כולה מעוגנת במשפט הבינלאומי.
שוחטמן מציין חיזוק נוסף לטיעון הישראלי בהכרעתו של בית הדין בהאג בנוגע לסכסוך בדרום מערב אפריקה, ובהכרעה זו נקבע כי כל הזכויות שהתקבלו על ידי חבר הלאומים שרירות וקיימות כל עוד לא התקבל הסדר מדיני אחר.
"לצד הערבי יש טענות מטענות שונות ומי שרוצה יוכל למצוא אצלם את כל הטיעונים שכנגד, אבל הם לא יכולים להוכיח את צדקת טענתם על זכויות כאן. מעולם לא הייתה להם ריבונות כאן ובוודאי שמעולם לא היו זכויות לעם פלשתינאי".
עוד מוסיף שוחטמן ומדגיש כי "כשניתנה החלטה 242 של האו"ם אחרי מלחמת ששת הימים, מי שניסח אותה, סגן מזכיר המדינה של ארה"ב בזמנו, אמר הזכות של העם היהודי להתיישב בארץ ישראל מעולם לא נפסקה בחלקה המערבי לאחר שעוגנה בסעיף 80 במגילת האו"ם". הדברים מחריפים בדבריו של משפטן בכיר במשפט הבינלאומי שקבע כי "אם ליהודים אי ן זכויות בתביעתם על יהודה ושומרון כחלק ממדינתם כי אז אין להם זכויות בשום מקום כי כל הזכויות נובעות מאותו מקור והוא הקשר ההיסטורי של העם היהודי לארץ ישראל כפי שהוכר בכתב המנדט. הטיעון שליהודים אין זכויות משפטיות על יהודה ושומרון עלול להיות פטאלי ביחס לזכויות כלשהן שיש ליהודים לריבונות על ארץ ישראל שלפני 67'".
משמעות הדברים היא שגם הקביעה שנשמעת בחוגים דתיים לפיה ללא זכות בשילה ובחברון אין זכות בתל אביב, קביעה זו מעוגנת גם בחוק הבינלאומי. "אם אנחנו זונחים את הבסיס המשפטי שיש לנו ביחס ליו"ש אנחנו אומרים שאין לנו זכות משפטית בשום מקום כמו ארץ ישראל. המקור הוא כתב המנדט ואם אנחנו מתכחשים לזה אין לנו שום זכות בשום מקום אחר", מחדד שוחטמן.
באשר לשתיקה הישראלית סביב הטיעון ההיסטורי הזה אומר שוחטמן כי את הדברים פרסם כבר בעבר לאחרי הסכמי אוסלו והעביר אותם לראש הממשלה ולעוזריו, אך לדאבונו עד היום לא זכה למענה.
"אני שומע שאנחנו צריכים לעמוד על זכויותינו הביטחוניות בבקעת הירדן. מאחר ויש לנו זכויות משפטיות למה לעסוק בטיעונים ביטחוניים? כשמדברים על זכויות ביטחון ידברו על הסדרים כאלה ואחרים", הוא מזהיר ומוסיף: "בשכלי הדל אני לא מצליח להבין למה הממשלה לא אומרת את הדברים הפשוטים והכתובים הללו. הכי פשוט להגיד שזו ארצנו לא רק בגלל התנ"ך אלא גם מהכוח המשפטי".