בונים יחד
בונים יחדפלאש 90

שאלה:

אנו נשואים מזה כעשר שנים. יש לנו חמישה ילדים וברוך ה' תמיד יש מה לעשות. התקופה הקרובה של החגים עמוסה מאוד כמו בכל בית בישראל ואני שואלת את עצמי (ואותך) איך אפשר בכל העומס הזה למצוא זמן להשקיע בזוגיות? זה נראה כאילו כל היום אנו מתרוצצים סביב עצמנו וסביב ההכנות לחג..

תשובה:

שואלת יקרה, את מתארת תקופה עמוסה ובצדק. אני מתארת לעצמי שכך זה אצל כל בית בישראל. יש משימות רבות: לבנות סוכה, להספיק לקשט, לבחור ארבעת המינים, להתארגן מראש עם הכביסות (למי שמספיקה..), לבשל לחג וכו'.

כמו בתקופת החיים ישנן תקופות עומס נוספות חוץ מתקופת החגים. למשל בעת מעבר דירה, בתחילת עבודה במקום עבודה חדש, התחלה של לימודים וכו'. אני מציינת את ההתחלות, לא רק בגלל שאומרים "כל ההתחלות קשות". ההתחלות הן באמת קשות, לעניות דעתי, מפני שהן זמן של הסתגלות. באיזשהו שלב, בדרך כלל הגוף וגם הנפש מסתגלים לנהל את הכוחות בצורה נכונה והמאמץ יורד.

תקופה שעמוסה במטלות היא מתאתגרת לבני הזוג. כמו בכל סיטואציה, ככל שהסיטואציה עוצמתית יותר – כן הפוטנציאל שלה לבנות בנו משהו חדש גדול יותר. ישנם בני זוג שהעומס יטריף וישבש את הסדרים ברמה שתגרום להם להיות מלאי התמרמרות, כי לא הצליחו לעמוד בכל המשימות שהציבו לעצמם. לפנים המרמור וחוסר שביעות הרצון מעצמי עוברת מה שנקרא בפסיכולוגיה: "השלכה". משליכים את התסכול לעבר מישהו אחר, בדרך כלל בן-הזוג – כי הוא הקרוב והנגיש ביותר (על הילדים מרחמים, אבל לפעמים זה גם "נופל" עליהם).

אדם שלא מרוצה מעצמו עלול לגרום לסביבתו להרגיש שהם לא מספיק טובים, בגלל שהוא חושב שהוא לא מספיק מוצלח וטוב. כדאי להיות מודעים לתחושה הזאת כדי לא להשליך על אחרים, לקחת את האחריות להספק או חוסר הספק, על עצמי ולדעת שכן, אנחנו לא מלאכים ולא תמיד מספיקים לעשות ה-כ-ל (גם אם השכנה דווקא כן הספיקה...), כל אחד וכוחותיו הוא, הכוחות שהקב"ה חנן אותו בהם.

מצד שני, ניתן להתייחס לעומס ולמטלות הרבות כמעין פרוייקט זוגי (או משפחתי) משותף. בונים ביחד את הסוכה, כל אחד תורם ממרצו ומכשרונותיו כדי לקדם את הפרוייקט. ההתאחדות סביב העשיה וחדוות היצירה ("תראו איך התקדמנו ואיך יצאה לנו סוכה ממש יפה!!!") נותנת תחושה של שמחה, נתינה, נשיאה בעול ושותפות. כאשר האדם שמח ומרוצה ממעשיו ידיו (ממה שכן הספיק ולא ממה שעדיין לא...) הוא מרגיש פתוח כדי לתת ולהעניק מעצמו לאחרים – בחיוך, בעזרה מעשית, בעידוד ובשלל צורות שונות ויצירתיות.

שנזכה לשמח את עצמנו, לשמח אחרים ושיהיה לנו ולכל בית ישראל חג שמח!

שרית יורב - מנחת נישואין, מרכז י.נ.ר-יועצי נישואין רבניים [email protected]