"אנחנו צריכים לדאוג לעתודה ניהולית רחבה שמתאימה לצורכי הדור. מדובר בתהליך של הכשרה. אלו כבר לא מנהלים אלא מנהיגי חינוך", כך אומר ביומן ערוץ 7 הרב ד"ר שמואל שנהב, ראש המיזם לאיתור מנהלים בחמ"ד, מיזם חדש הקורא למעוניינים בכך להגיש את מועמדותם לכהונת מנהלי בתי ספר.
"בתי ספר קמים ונופלים על הצלחתם של המנהלים", מציין ד"ר שנהב ומבהיר כי משום חשיבות התפקיד לא די בקול קורא שיזמן את המועמדים להגיש מועמדים אלא מדובר בתהליך הכשרת מנהלים, תהליך המציג בפני המועמדים דרישות שונות שבהן יעמדו המנהלים העתידיים.
באשר לעצם ההחלטה לצאת בקריאה כוללת למועמדים חדשים מציין שנהב כי קיימים אנשים רבים המגיעים מתחומים שונים כקציני קבע, עורכי דין, רואי חשבון ועוד שלפתע "חשקה נפשם לעבוד עם בני נוער והם מבקשים לעשות הסבה מקצועית".
כשהוא מתאר את ההבדלים שיחולו מעתה ואילך סביב פתיחת השורות למועמדים חדשים מציין ד"ר שנהב כי עד כה מרבית האוכלוסייה שהגיעה לניהול בתי ספר עשתה זאת לאחר שנות היררכיה מסוימת של חמש שנים בתפקידים בכירים בבתי הספר, בין אם תפקידי סגנות ובין אם ריכוז שכבה. ההחלטה החדשה מאפשרת גישה להתמודדות גם עבור בעלי תואר שני בתחום כלשהו ולאו דווקא תחומי חינוך שהם בוגרי קורס מנהלים של מכון 'הראשה'. לדבריו "חמש שנות הוותק והקורס היוו מחסום, וכעת אפשר להסתפק בשנתיים שגם אינן חייבות להיות השנתיים האחרונות אלא גם מהעבר היותר רחוק". בדבריו מציין שנהב כי ניהול בתי הספר הוא תחום ניהולי ולא רק חינוכי וככזה יכולים מנהלים מתחומים שונים ואחרים להצליח. דוגמא לכך הוא מזכיר בעולם הצבא ומציין כי גם מח"ט או מג"ד עסקו למעשה בניהול.
"המדינה אמנם מורידה את סף הדרישות, אבל עם זאת האנשים שמגיעים יידרשו וייחקרו מה הסיבות שרוצים להגיע – אם לשם גיוון או התוויית דרך", מעיר שנהב ומציין כי יתכן ומועמדים שיתמודדו על תפקיד ניהול יישלחו לתקופה של שנתיים בתפקיד נמוך יותר ובמהלך תקופה זו יוכשרו לקראת שיבוצם בתפקיד ניהול.
לדבריו יש למגר את התופעה שבה מורים ואנשי חינוך חששו ליטול אחריות ולהגיע לתפקידי ניהול. לטעמו יש למנף את תחושת השליחות החינוכית של המורים על מנת לדלג אותם אל השלב הבא בהיררכיה החינוכית של בית הספר.
"אחד הנושאים המרכזיים שמעסיקים את עולם החינוך הוא השאלה האם תפקיד המנהל הוא להיות איש ארגון מעולה, או שאנחנו נדרשים לפדגוג מוביל דרך וגדול, אדם שיודע חינוך ופדגוגיה", אומר שנהב ומציין כי "אנחנו לא מצפים מהמנהל לדעת מתמטיקה ותחומים אחרים יותר מהמורים. תפיסת המנהל הייתה עד כה שעליו להיות איש ארגון, אבל בשנתיים האחרונות אנחנו עדים לשינוי מגמה – הכוונה היא להחזיר את ההילה של המנהל לשילוב פדגוגי וארגוני", הוא אומר ומזכיר את פיזור הסמכויות בהנהלות מוסדות החינוך בין הדמות האדמיניסטרטיבית לניהולית כצעד המוביל לכיוון זה. לדבריו, מתוך היכרות עם בני הנוער ניכר שהם מסתכלים כיום על דמותו של המנהל ופחות על המקצועיות שלו. "בעבר דובר על מנהל שיוכל לכוון אותי למגמה הלימודית הנכונה עבורי. היום אנחנו מזהים תלמידים שרוצים לראות במנהל שלהם אישיות מובילת דרך. תלמיד רוצה להעריך את המנהל שלו כאדם ולאחר מכן הוא מבקש את הדברים האחרים כמו בגרויות וכו'. תלמידים יודעים לומר שרוצים לראות לנגד עיניהם את דמות המנהל כמי שניתן לנהות אחריו".
לקראת תום הדברים נשאל ד"ר שנהב מה אומרים המנהלים הקיימים כעת במערכת על המיזם כולו. האם הם אינם חשים עלבון מכך שאת ממשיכיהם מחפשים דווקא מחוץ למערכת, מהלך שיש בו מעין אמירה פוגעת בהכשרה שהם עברו ובתפקוד שלהם עצמם. זאת לבד מהגדלת היצע המנהלים מכאן ואילך, מהלך שינשוף בעורפם של מנהלי המערכת. שנהב משיב בסיפורו של מפגש מנהלים עם השר פירון בראשית דרכו במשרד. השר הציג את נושא הלמידה המשמעותית במיזם שנקרא 'ישראל עולה כיתה'. "קם מנהל ושאל 'מה זה אומר? כל העבודה שלי כמנהל ושלך כמנהל הייתה כיתה נמוכה שממנה ישראל צריכה לעלות? עד עכשיו לא הייתה למידה משמעותית? השר ענה לאותו מנהל שלא מדובר בפסילת הקודמות אלא בייעול ושיפור לעתיד. שר החינוך אמר אז בתשובתו 'כולנו יודעים לומר שמערכת החינוך לא מספיק טובה והנה אני בא עם שיטה. אני חייב להחיל את השינויים בתקופה קצרה כי אני לא יודע עד מתי אהיה בתפקיד'.
את תשובתו זו של השר פירון משליך שנהב לשאלת תחושות המנהלים ואומר כי במסגרת המיזם החדש הוא מקפיד לפנות דווקא למנהלים עצמם על מנת שהם אלה שיתנו שמות של מומלצים לתפקיד, דווקא מתוך היכרותם את מורכבות התפקיד והשפעתו לטווח ארוך על התלמיד. למעשה מנהלי הדור הזה שותפים לבחירת הדור.