עזב את הטקס. הרב שמואל אליהו
עזב את הטקס. הרב שמואל אליהו צילום: עמנואל מימון

לפני שעה קלה שח לי אחד מחברי הגוף הבוחר; קיבלתי שתי שיחות טלפון של שכנוע לגבי הצבעתי לרבנים הראשיים לירושלים.

האחת משרת המשפטים, אשת השמאל הקיצוני, ציפי לבני, שקראה לי לא לתמוך ברב שמואל אליהו כי הוא ״גזען״ ושאר ירקות תוצרת הקרן החדשה וגרורותיה ממוחזרות מתקופת המרוץ לרבנות הראשית.

את שיחת הטלפון השנייה לא אשכח והיא הותירה בי רושם אדיר. ״מדברת צביה אליהו״, כך פתחה הרבנית אליהו את שיחתה. ״אני מפריעה או שאפשר כמה דקות מזמנך״. 

באותו רגע אל מול עיני עלתה דמותו האבהית של חכם מרדכי אליהו זכר צדיק לברכה, בפשטות אופיינית ובדיבור אציל, פנתה וביקשה ממני לתמוך בבנה, הרב שמואל אליהו. ״בעלי רצה מאוד לראותו מכהן כרב ראשי לישראל אך לא זכה, הלוואי ואזכה לראותו מכהן כרבה של ירושלים״.

חשבתי לעצמי; ראה מה ההבדל בין שתי הנשים. האחת באה להרוס וכלל לא אמרה למי כן להצביע. רק שלילי. תוכי של הקרן החדשה. נו, מה כבר אפשר לצפות מאשה המוכנה למסור לגרועים שבאויבינו נשק ושטחים. האישה השנייה, רבנית בישראל, אלמנה, אישה שהקדישה את כל חייה למען עם ישראל כדי שבעלה ירביץ תורה לאלפים ורבבות ויחזק את עם ישראל בארץ ובתפוצות.

שמעתי קול נרגש של אם בישראל המתחננת להמשך דרכו של רבי מרדכי אליהו על ידי בנו וממשיך דרכו, מחמד עיניהם. ״יש לי לב יהודי״, הוא אמר לי, ואני הולך לקיים מצווה לשמח לב אלמנה!

בין מה שהקרינה ציפי לבני לבין הלבביות שהקרינה הרבנית אליהו, אני בוחר למען הרבנית צביה עבור בנה, הרב שמואל אליהו לכהן פאר ברבנות העיר ירושלים.