נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין נשא היום (ג') דברים בטקס האזכרה הממלכתי לנשיאה השלישי של מדינת ישראל, זלמן שזר ז"ל, במלאת 40 שנה לפטירתו.
הנשיא פתח את דבריו בדברי זיכרון על שזר והדגיש את חשיבות השליחות הציבורית והעשייה התרבותית והפוליטית אשר הייתה בראש מעייניו.
בדבריו התייחס הנשיא לערכי החינוך בארץ ולחשיבות חוק חינוך חובה חינם אשר שזר היה מיוזמיו ואמר. '''חוק חינוך חובה חינם' הוא בוודאי אחד החוקים הבולטים והמדוברים ביותר בדברי הימים של הכנסת וממשלת ישראל, וללא כל ספק הוא מן החוקים החשובים בתולדות המדינה, ועד היום ניכרת בו טביעת-ידו ההיסטורית של שזר.
"בעת שהציג את החוק בפני הכנסת טען שזר כי ייתכן שהסבר לחוק זה איננו נחוץ. לא מפני שהצורך נהיר וברור לכולם, אלא כי גם בלא כל חוק, תשעים אחוזים מילדי-ישראל נמצאים כבר שנים רבות בין כתלי בתי-הספר. העם היהודי, כך טען שז"ר, הצטיין מאז ומעולם בזכות השקעתו הרבה בחינוכם של ילדי ישראל. החינוך עמד בראש סדר העדיפויות של המשפחה היהודית מדורי דורות".
לדברי ריבלין, כמי שהטיף כל חייו לחיזוק חיי הרוח והתרבות, שזר היה עומד משתומם מול המשבר שפוקד את מדעי-הרוח בישראל של ימינו. ''מורשתו הרוחנית והתרבותית של שז"ר מסמנת את תמרורי-האזהרה בדרך לזניחת התרבות היהודית והעברית, ומתריעה מפני ההתדרדרות המתמשכת של מדעי-הרוח. בעוד שהקהילה המשפטית הישראלית סובלת מאינפלציה של עורכי דין, מדעי הרוח סובלים מהעדר סטודנטים, מהעדר תקנים להוראה, והעדר תקציבים.
''חוגים מצטמצמים ונסגרים, בהעדר מי שיפקד אותם. הסיבות לתופעה הן רבות. אך, מעל לכל, כשלנו בהנחלת חשיבותם וערכם של מדעי הרוח, לדורות הבאים. בעת כזאת, של 'משבר רוחני' אקדמי, עלינו לשאול את עצמנו: האם נתן לדמיין את העם היהודי, עם הספר, במנתק מיצירה רוחנית, במנתק מארון הספרים היהודי? מציאות שבה חוקרי תלמוד גדולים נאלצים לנדוד לארצות הברית, וחקר המקרא בגרמניה מאפיל על מחקר המקרא בארץ, מציאות כזאת, היא לטעמי, כישלון גדול המצריך תיקון", דברי ריבלין.