שר הפנים גדעון סער (הליכוד) הפיץ הצעת החלטה לממשלה לפיה יינתן לו מנדט להוסיף ולבחון בקשות של צאצאים נוספים של בני הפלשמורה שנותרו באתיופיה ומבקשים להגיע לישראל בעוד משפחתם נמצאת בארץ.
בחינת הבקשות תאפשר במקרים לא מעטים "איחוד משפחות" בין חלקי משפחה שהגיעו לישראל במסגרת החלטות ממשלה, ו"נקרעו" מבני המשפחה שבקשותיהם סורבו והם נותרו מאחור. זאת, בעקבות המלצות ועדה ציבורית שישבה למעלה משנה על המדוכה ולאחר בחינה מעמיקה של הנושא.
במהלך עשר השנים האחרונות התקבלו מספר לא מבוטל של החלטות ממשלה באשר להגעתם של שארית בני הפלשמורה אשר התייחסו לרשימות פוטנציאל שונות ואולם, לאחר מימושן נמצא כי נוצרו מקרים רבים בהם חלקי משפחה הגיעו לישראל ואילו חלקי משפחה אחרים נותרו באתיופיה.
לטענת ארגונים שונים המטפלים בנושא, ישנם כ-6,000 בני משפחה שנותרו בגונדר ובאדיס אבבה אשר בקשותיהם לאורך השנים להגיע לישראל נדחו.
לאור המצב שנוצר, החליט שר הפנים בחודש יולי 2013 למנות את מנכ"ל הסוכנות היהודית לשעבר, משה ויגדור, לעמוד בראש ועדת חריגים שתדון לעומק במקרים אשר לא נמצא להם פתרון במסגרת החלטות העבר. בוועדה חברים צבי האוזר- לשעבר מזכיר הממשלה, ד"ר אופיר העברי, נציגת משרד רה"מ ונציגת רשות האוכלוסין וההגירה.
במסגרת עבודתה, אפשרה הוועדה להגיש בקשות לכל מי שעמד בתנאים שנקבעו ובתום תקופת ההגשה כאשר החלו חברי הוועדה לבחון חלקים נכבדים מבין מעל 4,000 הבקשות שהוגשו- מצאו כי היקף הסוגיה גדול ממה שסברו וממה שהגדיר כתב המינוי וכי אין מנוס מבחינת בקשותיהם גם של מי שאינם מופיעים ברשימות העבר, אך בני משפחתם מתגוררים בישראל ומבקשים את הגעתם והם עומדים בתנאים שהומלצו.
סער, לאור היקפה הנרחב של הסוגיה, מבקש בהצעה זאת להרחיב את מסגרת עבודת הוועדה כדי שהיא תוכל לבחון את כלל הסוגיה ולהציע פתרון כולל וכן להאריך את משך מינויה של הוועדה ולאפשר לה המשך בחינת הנושא לעומקו עד לסוף אוקטובר 2015.
החלטה זאת, לראשונה, תאפשר בדיקה מעמיקה במקרים שלא נכללו באף החלטה קודמת ו"נפלו בין הכיסאות". מי שייכנס לישראל בהתאם להחלטה יהיה זכאי להטבות ולסל קליטה כפי שניתנו לבני הפלשמורה שנכנסו בעבר במסגרת החלטות הממשלה.
"מדינת ישראל מחויבת לקבל החלטה אמיצה שעושה צדק עם אזרחיה, שמשפחותיהם קרועות במשך שנים ארוכות", אמר השר סער.