התפילה של אם הדרך

תפילתה של רחל היא תפילתה של האישה שבדרך. התפילה של אם הדרך, האימא שנמצאת תמיד על אם הדרך.

רחל היא האימא שנותרה עמנו בגלות הקשה הזו, וכשרחל מבכה עלינו ביום פטירתה הרי זו תפילת עוברי דרכים. לכן כתוב "קול ברמה נשמע", את הקול הזה ד' שומע. תפילה של אדם כזה בוקעת רקיעים. 

אפילו ברגעים החשוכים ביותר יש אור, וזה חלק מפעולתה של אימא רחל בעולם. קומי רוני בלילה - זוהי אימא רחל שמבכה על בניה ומביאה אור לרגעים הכי חשוכים, אותם רגעים שעליהם נאמר במגילת איכה "שפכי כמים לבך נֹכח פני ד', שאי אליו כפיִך על נפש עולליִך". רחל מבכה על בניה כמיִם – איזה מים? המים שהכהן הגדול מדבר עליהם בקודש הקודשים. כפי שאישה-בדרך יכולה להוריד מים או לעצור גשם, כך תבקשי עלינו, אימא רחל. שפכי כמים לבך... על נפש עולליִך העטופים ברעב בראש כל חוצות. 

מכל האבות והאמהות, רק רחל נמצאת איתנו ממש. בכל לילה בתיקון חצות היא יורדת למטה, לעולמות התחתונים, ובוכה על שאין לה איש ובית. ד' בוכה איתה, ומי שבוכה כאן, מלמטה, מסייע לה. 

איזה כוח תפילה אדיר יש לה. מה הייחודיות של אימא רחל? מה יש בתפילה הזו שלה שמפורר לנו את הלב? כתוב שהיא האימא היחידה שבכל חצות לילה יורדת אל הילדים שלה כאן למטה ובוכה. ומי שזוכה לבכות איתה מקבל את משאלות לבה, כי היא מבקשת בעבורו. 

רחל נגישה כאן על הארץ, אבל אילו דברים היא מעוררת בשמים... באמצעות שתי פעולות שלה – השתיקה מחד, והפרגון הבלתי ייאמן מאידך. ראשית, כל הזמן היא בוכה. שתקי, אומר לה ד'. מנעי קולך מבכי. "לא", היא עונה. "אני אלחם עד הסוף". טוב, אומר ד'. אני אתן לך הכול. ושבו בנים לגבולם.

רחל ידועה בזכות שתיקתה. כל השנים היא שותקת, וללאה עוד ילד ועוד ילד ועוד אחד, ורחל מעולם לא אמרה מילה לאחותה. הרב שבדרון אומר שהיא מעולם לא אמרה לאימא לאה: "את יודעת איזה ויתור עשיתי בשבילך. את החיים שלי הקרבתי בשבילך". רחל שתקה במשך שנים. רחל יכלה לומר מה שהיא רוצה - ושתקה. יש לה יכולת מילולית מדהימה, והיא שותקת. ולא זו בלבד, אלא נותנת את העצות הכי טובות למתחרה הגדולה ביותר שלה. 

שתיקתה אינה מנוכרת אלא מפרגנת. רחל העבירה ללאה את הסימנים. הסימנים הסודיים שיעקב קיבל בבית אמו רבקה, שקיבלה משרה, סימני חנ"ה – חלה, נידה והדלקת הנר – יעקב לימד אותם לרחל בסוד. זה היה הסימן המוסכם ביניהם שהיא הייתה אמורה ללחוש לו, מכוסה בהינומה, תחת החופה. 

לפני שלאה נכנסת לחופה רחל לוקחת אותה הצִדה (ולא שותקת ומפללת שמשהו רע יקרה לאחותה) ואומרת: "לאה, אני עומדת ללמד אותך משהו. תקשיבי לי, אלה שלושת הסימנים של אישה יהודייה". למסור לאחותך את סימני ההצלחה הטובים ביותר, מבלי להרגיש שזה על חשבונך – זה כמעט על-אנושי. כמה רחל פרגנה ואהבה. 

רק מי שיודעת לשתוק כשצריך ולפרגן - קולה ברמה נשמע. אם את יודעת לשתוק, אזי כשאת משמיעה קול בתפילה הוא צלול כל כך, מדהים כל כך ונקי כל כך. איזה כוח יש לאימא! דיבור בורא עולמות. 

פורסם לראשונה בגיליון פנימה. לפרסום לחצי כאן