ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת אישרה היום (שלישי) לקריאה שנייה ושלישית את הארכת הוראת השעה, המסדירה את חלוקת העבודה בין פרקליטות המדינה ליחידת התביעות המשטרתית, בכשנתיים נוספות.
דו"ח מבקר המדינה משנת 2001 המליץ על איחוד שני גופי התביעה, פרקליטות המדינה ויחידת התביעות המשטרתית. כתוצאה מההמלצה, הוקמו וועדות שונות שאימצו את המלצת המבקר, וניסו לדון בדרכים ליישמה.
בפועל, האיחוד לא התרחש וחלוקת העבודה בין הגופים מונצחת בחוק כהוראת שעה, המוארכת מידי פעם.
חלוקת העבודה בין הפרקליטות ליחידת התביעות המשטרתית, היא כך שבאופן כללי, עבירות מסוג פשע שנדונות בבתי משפט המחוזי, מטופלות בידי הפרקליטות. מנגד, עבירות מסוג חטא או עוון, שנדונות בבתי משפט השלום, מטופלות בידי התביעה המשטרתית. עם זאת, ההסדר קבע מספר חריגים.
בהצעת החוק שאושרה היום, מוצע להעביר את סמכות הטיפול בכמה עבירות, מטיפולה של יחידת התביעה של המשטרה, לטיפול פרקליטות המדינה. ברשימת העבירות, מנויות גם העבירות: התקהלות אסורה, התפרעות ומניעת הוראת התפזרות.
בדיון הוזכר כמה פעמים שיקול הדעת שהנחה את המשטרה להגיש כתב אישום בגין השתתפות בהתפרעות, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ושימוש בכוח כדי למנוע מעצר, כנגד הפעילה החברתית דפני ליף, מיוזמות מחאת האוהלים, והחלטת המשטרה לחזור בה מכתב האישום.
המשנה לפרקליט המדינה, עו"ד אלי אברבנאל, הסביר בדיון את ההגיון בהפרדה בין סוגי העבירות. "החשש הוא, שאם האכיפה כולה תהיה בידי הפרקליטות, יהיה פחות קשב לעבירות הקלות והאכיפה בהם תרד".
היועץ המשפטי של המשטרה, תנ"צ שאול גורדון, ציין כי "המשטרה נמצאת בתהליך של הקמת אגף משפטי שאליו יתכנסו התביעות הפליליות, לרבות תובעי תעבורה ורישוי. האגף יכלול גם את היועצים המשפטיים. בראש האגף יעמוד היועץ המשפטי של המשטרה. לדבריו, "המערך החדש יהיה מנותק מאגף החקירות ויפעל באופן עצמאי".
ד"ר גיא לוריא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה טען בדיון מנגד, כי "המשך המצב הקיים, פוגע בזכויות נאשמים וחשודים". 2.5% מההלכים בשנה שהם כ- 1,000 תיקים, לא היו מתרחשים, אלו הם היו מתנהלים בפרקליטות. לדבריו, "יש גם מעצרי שווא". לוריא סבור, כי ניתן להעביר את חטיבת התביעות כמות שהיא, מהמשטרה לפרקליטות.
יו"ר הוועדה ח"כ דוד רותם אמר "ישנה חשיבות רבה לאחד בין התביעה המשטרתית לבין פרקליטות המדינה, וזאת בהתאם להחלטות ממשלה קודמות בעניין".
ח"כ אורי מקלב תהה "מדוע כשליש מהתביעות שמנוהלות במשטרה, מגיעות לזיכוי או לחזרה מכתב אישום, לעומת 5% בלבד בפרקליטות". לדבריו, "זו שאלה של איכות ביצוע העבודה".
פרקליט מחוז תל אביב עו"ד שלמה למברג השיב לטענת ח"כ מקלב ואמר, כי "בתיקים שאופיים עבירות או עונשים קלים, עשויים להיות יותר זיכויים או חזרה מכתב אישום. מה שבאופן טבעי קורה פחות בעבירות חמורות".
כאמור, הוועדה החליטה להאריך את הוראת השעה עד תחילת שנת 2016. ולחייב את גורמי האכיפה להעביר לוועדת חוקה דיווח שנתי על התקדמות תהליך עצמאות יחידת התביעות במשטרה, והוצאתה מאגף החקירות.