מתקפת אבנים על בתי יהודים בשכונת אבו טור נבלמה בזכות שתי בנות שיצאו למרדף קצר. כך סיפרה הדס, תושבת השכונה, בשיחה עם יומן ערוץ 7.
השעה הייתה שעת צהרים אתמול, יום שבת. "תיכננו ללכת לנוח ואז הם הגיעו", היא מספרת ומציינת כי מדובר בקבוצה קבועה של פורעים ערבים צעירים המגיעים שוב ושוב באותה שעה אל אותה נקודה ומיידים אבנים לעבר בתי היהודים שבשכונה. "זה העיסוק שלהם באחר הצהרים. זו שגרה עבורם".
במהלך האירוע אתמול פנו התושבים למאבטח שמוצב דרך קבע ליד המבנה, אולם לדבריה של הדס הבעיה והפתרון אינם תלויים במאבטח אלא "בהוראות שהוא מקבל". לדבריה "כמעט אסור לו לעשות כלום. הוא אמור להכניס את התושבים אל תוך המבנה", היא מספרת על הנחייה המרכזית שעל פיה אמור המאבטח לפעול.
"זה רק גורם להם להמשיך", קובעת הדס בין השאר גם על פי ניתוח סרט הצילום של מצלמת האבטחה שתיעדה את מתקפת האבנים אתמול. הדס מדגישה כי התבוננות בצילום מלמדת כי בהתחלה חשבו הפורעים שמישהו יוצא אליהם והם נסוגו מעט, אך משראו שהדברים אינם כן חזרו בתוך זמן קצר מאוד ליידות אבנים.
בשלב זה, לאחר שהוברר שמענה של ממש ליידוי האבנים לא יגיע מכוחות הביטחון, התחולל מפנה בעלילה בזכות החלטתן של שתי בנות מתושבות המקום לצאת למרדף חזיתי מול הפורעים. "שתי בנות יצאו והתחילו לרדוף אחריהם. אפשר לראות שהם מיד בורחים", מספרת הדס.
השתיים רדפו אחרי הפורעים ומשלא עלה בידיהן ללכוד אותם מאחר ואלה נעלמו בין הסמטאות שבו אל המבנה אולם מרגע זה ואילך נרגעו הרוחות ויידוי האבנים הופסק. הפורעים לא שבו לתקוף. לדבריה המסקנה הברורה העולה מהאירוע היא שתגובה כלשהי מרתיעה את הפורעים שנזהרים מלשוב אל המעשה ואל המקום, אך כאשר אין תגובה אלא רק התמגנות והתכנסות אל הבית פנימה התוצאה היא חזרה של הפורעים אל זירת הטרור ואל מעשה הטרור.
על שגרת החיים תחת אווירה עוינת מספרת הדס כי "יש דברים שברור שיקרו ולא עושים כלום. ישנו כביש שבו בכל נסיעה של רכב יהודי הוא יחטוף, בוודאות. אין שאלה אם זה יקרה. כל יהודי שייסע שם יחטוף אבנים ולמרות זאת לא עושים כלום".
על אף השגרה המתוחה מדגישה הדס כי מחשבות על עצם המגורים במקום אינן עולות בראשה או בראש מישהו משש המשפחות היהודיות המתגוררות במקום. "בגלל שהם רוצים לגרש אותנו ניכנע?", היא שואלת.