במערכת המדינית והפוליטית לא ציפו השבוע שחוק הלאום המדובר יגרור אליו גם התייחסות אמריקנית משמעותית.
בסביבתו של ראש הממשלה נתניהו הופתעו כשבתדרוך היומי של מחלקת המדינה האמריקנית אמר אחד הדוברים, ג'ף רתקה, כי על ישראל לשמור על מאפייניה הדמוקרטיים. בתשובה לשאלת כתבים הבהיר הדובר כי "החוק עוד רק בתחילת תהליכי החקיקה ומדובר בשלב מוקדם, אבל העמדה של ארצות הברית הייתה ונשארה שישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית, ואנחנו מצפים שישראל תשמור על עקרונותיה הדמוקרטיים". הדובר אמר עוד כי נשיא ארצות הברית ומזכיר המדינה מחזיקים ומכירים בעמדה שישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית, ועל כן כל אזרחיה חייבים ליהנות משוויון זכויות.
ח"כ זאב אלקין, יוזם החוק, היה הראשון להגיב. "הופתעתי לגלות שחוק הלאום שאני מנסה לקדם במשך מספר שנים יחד עם חברים רבים, משך באופן מפתיע אש מצד הממשל האמריקני. אני מודה לבני בריתנו במחלקת המדינה האמריקנית שדווקא בימים אלה מצאו זמן להתפנות לבעיה הכי אקוטית בעולם כולו - ללמד קצת דמוקרטיה את הציבור הישראלי. הייתי ממליץ להם להסיר את הדאגה מלבם. נוכל לשמור על יסודות דמוקרטיים גם בלי עזרה והכוונה של השותף הבכיר מעבר לאוקיינוס", הבהיר אלקין בציניות.
השר נפתלי בנט היה חריף יותר. "אני אומר לאמריקנים שאת ענייני מדינת ישראל אנחנו ננהל. אנחנו צריכים להתמודד עם המשמעויות של איזו מין מדינה אנחנו רוצים. בסוף זאת הבעיה שלנו, זאת בעיה פנימית ואני לא חושב שלאף אחד יש זכות להיכנס לזה", אמר בראיונות בעקבות ההחלטה.
גם הפלשתינים שראו את ההתערבות האמריקנית הרימו ראש, ופרסמו הודעה רשמית בנושא מטעם הוועד הפועל של אש"ף. "חוק זה ישים קץ לפתרון שתי המדינות בכך שיכפה את תכנית ישראל הגדולה והאופי היהודי של המדינה על אדמת פלשתין ההיסטורית, והוא יהיה בבחינת ביטול ישראלי חד צדדי של הסכם ההכרה שנחתם ב-1993", נאמר בהודעה.
עוד נכתב בה כי "חוק המדינה היהודית הוא החלטה פוליטית גזענית שנועדה לשלול את הזכויות הפלשתיניות ולהשתלט על האדמה, והוא עומד בסתירה לחוק הבינלאומי".
"נתניהו לא חושש מבחירות"
אבל הסערה האמיתית לא מתחוללת בארה"ב או ברשות הפלשתינית, אלא כאן בישראל. למקהלת המתנגדים לחוק הצטרף השבוע גם נשיא המדינה, ראובן ריבלין, שתהה אם החוק "אינו משחק לידי המבקשים להשמיץ את מדינת ישראל ולטעון כי יש סתירה בין אופייה היהודי לאופייה הדמוקרטי". לדבריו,"כל חוק שיחליש את חוק יסוד כבוד האדם וחרותו, לא רק שלא יחזק את אופייה היהודי של מדינת ישראל, אלא סופו שיחלישו".
מוקדם יותר, אולי כדי למתן מעט את הוויכוחים, החליטה הנהלת הקואליציה שלא להעלות את הצעת החוק להצבעה אתמול (רביעי), ולדחות את הדיון במליאת הכנסת בשבוע. זאת על פי סיכום שהושג ובקשה מצד שניים מיוזמי החוק, יו"ר סיעת הבית היהודי איילת שקד ויו"ר סיעת ישראל ביתנו רוברט אילטוב. את מהלך הדחייה יזם השר אביגדור ליברמן, שמנסה בימים האחרונים ליצור פשרה משמעותית שתאפשר את המשך קיומה של הקואליציה.
ביום ראשון, לאחר דיון סוער וחילופי דברים קשים בין ראש הממשלה לשרים לבני ולפיד אושר החוק, ואז החלו חילופי מהלומות מילוליים בין הצדדים. לבני הבהירה כי לא תצביע בעד החוק המוצע כעת, ולא משנה מתי יעלה להצבעה. נתניהו ענה לה כי הוא נחוש להעביר את החוק. "אני מוכן לתת סיכוי להידברות, אבל החוק יעבור עם או בלי הסכמה", הבהיר, וגורם בכיר בסביבתו הוסיף כי "נתניהו אינו חושש ללכת לבחירות. הוא אינו מעוניין בכך, אבל אם השותפים הקואליציוניים לא יגלו אחריות, ולא יבינו את מהות השותפות בממשלה, ראש הממשלה מוכן גם לאפשרות שהבחירות יוקדמו".
השרה לבני אמרה בתגובה: "אינני מסוגלת להיכנס למליאת הכנסת להצביע בעד חוק הלאום. ידי לא תהיה במעל... הכותרת "חוק הלאום" נהדרת, אבל מתחתיה מסתתר כיעור גדול", טענה, וקיבלה את גיבויו של היועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין, שאמר דברים דומים.
ובעוד לבני מאיימת ברמזים, שר האוצר יאיר לפיד תקף את ראש הממשלה השבוע מספר פעמים. אך כשהחלו ניסיונות ההרגעה של המשבר, ניסה גם לפיד להוריד את גובה הלהבות: "לא מאוחר לתקן. אפשר להעביר את התקציב, להוריד את מפלס האלימות ולא לגרום לקרעים ולשסעים בחברה", ניסה לפיד למתן את דבריו, אבל המשיך במתקפה נוספת על ראש הממשלה. "לציבור נדמה שבכל יום יש משבר חדש בקואליציה, אך זה אינו המצב. זה אותו משבר כל הזמן, וזו הפוליטיקה הישנה שמנסה להחזיר אותנו לעסקנות, למשחקי אינטרסים, לשחיתות שלטונית".
גורמים בכירים בליכוד אמרו בתגובה ל'בשבע' כי "מעניין האם הפוליטיקה החדשה של לפיד, היא פוליטיקה של ניסיונות פוטש ותרגילים לפירוק הממשלה", כלשונם. כזכור, לפיד פנה לראשי סיעות באופוזיציה בניסיון להדיח את נתניהו, ולהחליפו ללא קיום בחירות.
אלא שלפיד גילה כי הוא נתפס גם בעיני האופוזיציה כלא אמין. יו"ר העבודה יצחק הרצוג הבהיר ללפיד שהוא חייב לבחור צד. "ללפיד וללבני אין מה לעשות בממשלה, ואני קורא להם שוב לצאת מהממשלה ולחבור אליי לגוש שפוי ואחראי. אני אומר ללפיד: די עם המשחק הכפול הזה. אתה שותפו הבכיר של נתניהו ואתה לא יכול לתקוף את הממשלה, כי אתה חלק מרכזי בתוכה".
ליברמן רוצה אחדות
במקביל, מנסה השרה לבני לגבש הצעת חוק משלה, שתדגיש את ערכי המדינה הדמוקרטית על חשבון המדינה היהודית. זאת בעוד אנשיו של ראש הממשלה עמלים להציג נוסח מרוכך של הצעת חוק הלאום. נתניהו הבהיר השבוע מה תכלול הצעתו. "ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי. ישראל היא מדינה דמוקרטית למופת - כך הייתה וכך תהיה. אנחנו נעדכן לפי חוק את הזכות הלאומית הזאת של העם היהודי לצד הבטחת הזכויות האישיות של כל אזרחיה. אנחנו נמשיך לעשות את זה כדי להבהיר את העובדה שישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית", הבהיר.
לפי שעה ההתנגדות המרכזית לחוק באה מסיעת התנועה, ובליכוד מעריכים כי דווקא עם סיעתו של לפיד יושג סיכום על הנוסח.
המאבק הזה כמובן מוסיף דלק למדורה הפוליטית, ולדיבורים על בחירות קרובות. גורם בכיר בליכוד אומר: "אינני רואה בחירות בקרוב, אבל אין ספק שיש תחושה שהמערכת הפוליטית בודקת את האופציה הזו. בליכוד גם כן מורגשת תכונה ואולי אפילו תחילת היערכות, כדי שלא ניתפס מופתעים".
בעוד המפלגות החרדיות מסרבות לפי שעה להיכנס לממשלה, גם על חשבון יש עתיד והתנועה, היוזמה המעניינת במערכת הפוליטית שייכת לשר ליברמן ומקורביו, שמדברים בימים האחרונים על ריצה משותפת של גוש הימין בבחירות הבאות. ליברמן, שכזכור פירק את השותפות עם הליכוד לאחר הריצה המשותפת בבחירות האחרונות, מדבר בקול רם בימים האחרונים על שיתוף פעולה בין הליכוד, ישראל ביתנו והבית היהודי. לדבריו, האיחוד יכול להביא ל-60 מנדטים ואף יותר בבחירות הבאות, וליצור ממשלה עם המפלגות החרדיות שלא תזדקק למפלגות נוספות. בעוד בליכוד ובישראל ביתנו לא נשמעה הכחשה משמעותית לכך שמתקיימים מגעים בנושא, בבית היהודי הגיבו בביטול להצעה ואמרו שהיא אינה על הפרק. עם זאת, כשנשאל ח"כ משה גפני אם קיים סיכוי שמפלגתו תצטרף לקואליציה הנוכחית, הוא הבהיר כי "בפוליטיקה אי אפשר לומר לא במאה אחוזים".