המושג המקביל לתופעת האנמיה במונחים של הרפואה הסינית הוא חסר דם.
לדם אפשר לקרוא גם נוזל החיים. מרגע שהוא נוצר בתוך האיברים שלנו, הוא קולט לתוכו את החומרים החיוניים לתפקודנו ומסיע אותם בכל רחבי הממלכה, לכל דורש תגיע אספקה.
עוד מהות חשובה יש לדם, והיא כמו שקבעה תורתנו: "הדם הוא הנפש". למה הכוונה? על גבי אותו נוזל תמציתי מרחפת רוח החיים. והדם, כנשא של אותה רוח, זורם ומחיה כל תא בגוף. לאישה, ובמיוחד בגיל הפוריות, נמליץ להזין את הדם בחומרים האיכותיים ביותר שישנם בטבע.
המילה הסינית לרחם היא שווי שי. כלומר, היכל הדם. זאת משום שהדם של הרחם מכיל חיוּת ברמה גבוהה במיוחד, שכן הוא נועד להזין את העובר.
אנמיה - או חסר דם - שכיחה מאוד אצל נשים במצבים שונים במעגל הפוריות, וקשורות בה גם תופעות כמו מיגרנה, חשש מאור, נשירת שיער, דיכאון, חיוורון, שיער יבש, ציפורניים חלשות, סחרחורת ונקודות שחורות בשדה הראייה.
לפי הרפואה המערבית לא כל התופעות הללו קשורות באופן ישיר לאנמיה. כלומר, לעתים ספירת דם תעיד על אנמיה, אך לאדם לא תהיה אף לא תופעה אחת מעין אלה, ולעתים להפך, הרופא יגיד לך שהכול בסדר אבל החולשה מציקה לך ואת רגילה לרמת חיות גבוהה יותר. איך ייתכן מצב שכזה?
בדיקת דם חשובה מאוד לצורך מעקב. אולם כשאנו מתייחסים לדם כמשכן לנפש, יילקחו בחשבון מדדים נוספים, רחבים ועמוקים יותר, שמרכיבים בסופו של דבר את איכותו של הדם ולא רק את מספרו, כפי שעולה מתוך שם הבדיקה - ספירת דם.
הטיפול בחסר דם המלווה באנמיה יתמקד בשיפור תנאי היומיום - שינה טובה, מנוחת הנפש, עיסוק ביצירה ובקומת הרוח, או במילה אחת – תפילה. כל אלה הם ספקי דם באיכות הגבוהה ביותר.
הטיפול יכלול, כמובן, גם השלמה של התזונה: מאכלים ירוקים כמו חסה, כוסברה וסלרי יעשירו את הדם וינקו אותו; ירקות כתומים ודגנים מלאים יחזקו את היכולת של הגוף לקלוט את המאכלים הירוקים (ייתכן שאת צורכת מספיק אך לא מצליחה לקלוט אותם, ושום בדיקת דם לא תגלה לך את זה); ומאכלים אדומים כמו רימון, סלק וחמוציות ידחפו את הדם בצורה יעילה. תרגילי נשימה והרפיה תורמים גם הם להתמודדות עם האנמיה ולהזרמת דם איכותית יותר.
פורסם לראשונה ב''פנימה''
לרכישת מנוי לחצי כאן