בתורה המפורסמת רפ"ב בליקוטי מוהר"ן, מביא רבי נחמן מברסלב פסוק מתהלים: "ועוד מעט ואין רשע והתבוננת על מקומו ואיננו". מה זאת אומרת? הרי יש כאן רשע, אז איפה הוא עכשיו? לאן נעלם? מה זה פה, סיכול ממוקד?
מסביר רבי נחמן שברגע שאני מתבוננת על הרשע ומוצאת בו נקודה טובה - הרי מקומו כרשע כבר נפקד. הוא כבר לא רשע. במילים אחרות, יש בי כוח מאגי ממש. בהתבוננות שלי אני יכולה להפוך רשע ללא רשע.
הילדים הנפלאים שלנו ודאי אינם רשעים, למרות שלפעמים הם מעצבנים או לא משתפים פעולה. להורים יש כוח עצום ליצור מציאות - רק על ידי זווית ההסתכלות שלהם על הילד. האם אנחנו מתבוננים בעין רעה או בעין טובה?
יש בנו רצון טוב ונכון לתקן את ילדינו, אבל בטבע, עם כל הפעלת כוח - מה שקורה בצד שכנגד הוא גם כן הפעלת כוח. אפשר לשנות את המנגנון הזה אם נניח להתנגדות ונשנה את המבט שלנו. העין היא הרי האיבר הראשון שמתמודד. פעמים רבות אנחנו מנסים להימנע מלשון הרע ולנצור את לשוננו, אבל אם רק נשנה את המבט לא יהיה צורך לשמור כל כך הרבה על הפה, כי פשוט נראה את המציאות באופן טוב וחיובי.
כל אדריכל תאורה יודע שתפקידו להבליט ולהאיר את המקומות היפים בבית. לנו, למשל, יש גינה גדולה, וכידוע בגלל המחסור במים אי אפשר להשקות דשא והגינה נראית בהתאם... אז מה עשינו? עיצבנו מספר פינות חן עם פרחים ואבנים, וכשהצבנו תאורה - כמובן שכיוונו את הפרוז'קטורים אל הפרחים ולא אל הדשא היבש. זה בדיוק תפקיד ההורים: להציב את פנסי התאורה על המקומות הנפלאים של הילד, ולא לחפש ולהבליט פינות אפלות או עלים יבשים.
כל זה משפיע מאוד על הילד, הוא יאמין בעצמו וייכנס למעגל חוויות חיוביות ויאיר בעצמו את העולם. הורים תמיד שואלים אותי: "בסדר, הבנו. אבל מה עם המקומות שבאמת חשוכים בילד?". התשובה היא שכשאני נכנסת לחדר חשוך, אני מיד מדליקה את האור. ומה עם החושך? מי יטפל בו? אינני יודעת. אני רק יודעת שכאשר מדליקים אור, החושך פשוט מסתלק.
פורסם לראשונה בפנימה
לרכישת מנוי לחצי כאן