אין דבר יותר ביתי מהמשפט ״ככה זה אצלנו״. כמובן כשהוא נאמר בנימה אוהבת, כמתאר מציאות חיובית.
״ככה זה אצלנו״ זה משפט חשוב. ״ככה זה אצלנו״ זה משפט חובה שצריך ללמוד להשתמש בו באזור גיל ארבעים. כמובן אם לא התחלת להשתמש בו עוד קודם, בגיל ארבעים זה כבר ממש גובל בפיקוח נפש.
מה זה ״ככה זה אצלנו״, ומה הוא מקפל בתוכו?
״ככה זה אצלנו״ זו קבלה של המצב הקיים. ראייה מפוכחת בעין טובה, קץ הספקות, תחילת הביטחון. אני לא מחפשת את עצמי יותר, או מדויק יותר לומר שאני לא נותנת יותר לחיפוש שלי למנוע ממני לבנות לי חיים.
להגיד ״ככה זה אצלנו״ זה להניח לבנים של ביטחון זו על גבי זו. לבנים של ביטחון הן שבונות את הבניין.
מתישהו, ורצוי היום, אנחנו צריכות להגיד: אלה הם אנחנו. כאלה אנחנו. ככה זה נראה אצלנו. ולאהוב את מה שאנחנו רואות. למצוא נקודות טובות. בכל הכוח. ליצור מציאות טובה. לכייר אותה. בכפות הידיים.
״ככה זה אצלנו״ מקפל בתוכו את המקום שלי בעולם. כזה אני. אני ברייה שחיה כאן בעולם. לא נדחפתי, הורידו אותי כדי לחיות. מכאן באתי. ככה זה אצלנו. יש לנו אצלנו, כלומר יש לנו אנחנו, יש לנו כוח ומקום לחזור אליו כשמתעייפים. ככה זה אצלנו. נשים ממילא עושות את זה באינסטינקט, בלי להבין תמיד למה.
הנה מה שעושה חוכמת הנשים הבלתי מודעת: היא עוסקת במלאכה עתיקה כימות עולם - סריגה. עשיית מלבושים. יצירת מעגלים ומעגלים שנושקים ומחוברים למעגלים אחרים. עוגת הר סיני כל חג שבועות. הלחם עם האפר והביצה בערב תשעה באב. התפוח הדבש ואפילו הגויבה של השהחיינו בראש השנה. הבשר עם היין של סוכות. הסופגניות המלוחות. המתוקות. החלביות. לביבות תפוחי האדמה. משלוחי המנות. תרכיז הלימונים של פסח. חלת המפתח של שבת מברכין של חודש אייר. ככה זה אצלנו. אלה אנחנו וזה מה שיצוף בסיר הזיכרונות של הילדים שלנו בכל פעם שהם יחממו אותו. והם הרי יחממו. הרי גם הם יהיו בעזרת השם בני ארבעים.
ומה עם הבגדים של סוכות. הבגדים של פסח. דמי החנוכה. דמי הפורים. טקס החבאת עשרת הפתיתים של בדיקת חמץ. הפקלע של שבת. הקינוח הטעים שמכינים רק כשבאים אורחים. רוח הקיץ של בין הזמנים. ימי החול האינסופיים של חשוון.
אישה יהודייה חולמת וטווה. הוזה וסורגת. מלבישה את המציאות. מאמינה שיש שכר לפעולתה. לולאות על לולאות, טבעות בטבעות, חוברות אישה אל אחותה. תוחמות שטח. גובלות בין האנחנו לבין מי שהוא לא אנחנו.
מסמנות גבול בין הבפנים לבחוץ. מציירות בית, יוצרות בית. ככה זה אצלנו. אצלנו לא הכול טוב, אבל אצלנו הכול הכי טוב. הכי אנחנו. גם מה שרחוק מהשלמות כרחוק מזרח ממערב, הוא שלנו. וככה זה אצלנו. שיתפוצצו כולם.
פורסם לראשונה בפנימה
לרכישת מנוי לחצי כאן