"משנכנס אדר מרבין בשמחה". האם אפשר להרבות בשמחה בעזרת האוכל שאנו אוכלות? התשובה לכך היא כמובן כן. ראשית, האכילה כרוכה בתענוג. הקב"ה תיבל פעולה זו בתענוג כדי להבטיח שנעשה אותה גם בלי דעת. כך גם תינוק בן יומו לא צריך קורס מזורז כדי לבחור לאכול, וטבועה בו ההשתוקקות לטעמו של חלב אמו. בחלב האֵם יש חומרים הגורמים למוחו של התינוק לשחרר דופמין, אשר אחראי לתחושת אופוריה, ממש כמו סמים ממכרים.
ואכן, המדע כבר גילה שאכילה גורמת לגופנו להפריש חומרים שונים אשר מייצרים תחושת הנאה, עונג ושמחה. חומרים כמו סרוטונין, דופמין ואנדורפינים משוחררים במוח בעת אכילת מזונות מסוימים וגורמים לנו להיות שמחים.
מה הם, אם כן, המזונות שיעזרו לנו להדר במצווה?
אחד המזונות האהובים ביותר, בעיקר על נשים, הוא שוקולד. יש משפט חביב שאומר שתשע מתוך עשר נשים יודו שהן אוהבות שוקולד. העשירית פשוט משקרת... מדוע זה כך? מה יש בו במאכל הממכר הזה ששובר לנו כל דיאטה? התשובה לכך טמונה ברכיביו הכימיים של פולי הקקאו אשר מהם מכינים את השוקולד, ובסוכר שמוסיפים למוצר זה על מנת להמתיקו.
פולי הקקאו מכילים חומרים שמעלים את רמות הסרוטונין, הדופמין והפנילטלמין. הסרוטונין הוא נוירוטרנסמיטר (מוליך עצבי) שאחראי על תחושת ההנאה שלנו.
יותר סרוטונין משמעו יותר שמחה, יותר חיות, יותר אנרגיה. כשרמתו יורדת אנחנו עלולים לחוש עצבות, דכדוך וחוסר חיות. גם הדופמין הוא נוירוטרנסמיטר, ובין יתר פעולותיו החשובות בגוף הוא גם אחראי לשיפור מצב הרוח. פנילטלמין גם הוא חומר בעל השפעה על הנפש. זהו הכימיקל שמופרש בגופנו בזמן שאנו מתאהבים, והוא קיים בכמויות נכבדות בפולי הקקאו.
הסוכר הוא חומר שבלעדיו לא ייתכנו חיים. המוח, השרירים וכל תא ותא בגופנו זקוקים לסוכר כדי לקיים את פעולותיהם. זהו הדלק שלנו. כשרמת הסוכר בדמנו יורדת, המוח שולח מיד איתותים כמו תחושת רעב, רעידות, עייפות וחוסר ריכוז. וגם במקרה הזה – אין לנו ברירה וטבועה בנו השתוקקות טבעית אליו. כשאוכלים סוכר משתחררים במוח אופיאטים, חומרים שמצויים גם בתרופות משככות כאבים ובתרופות הרגעה. האופיאטים גורמים לשחרור דופמין, והוא מצדו גורם לנו להרגשת אופוריה. ייתכן שזו הסיבה לכך שאחד הטעמים המועדפים על רוב בני האדם הוא הטעם המתוק.
כעת, משהבנו מדוע שוקולד עושה לנו את זה, עליי להשבית את השמחה ולהודות: שוקולד זה לא בריא, ושלא יספרו לכם אחרת. אמנם הוא מכיל את כל החומרים הנחוצים לנו כדי לקיים את מצוות השמחה, אבל בד בבד הוא גם מכיל כמויות אדירות של סוכר לבן, מוצקי חלב ומתחלבים למיניהם שאינם עולים בקנה אחד עם מצווה אחרת שעלינו לקיים - "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם".
אז מה נעשה? ובכן, הטבע מספק לנו מאכלים אחרים, מזינים ובריאים שגורמים גם הם לכל החומרים המשובחים הללו לפעול בגופנו.
קחו לדוגמה את הסרוטונין. כאמור, זהו מוליך עצבי בעל השפעה מרגיעה ומיטיבה עם הנפש. בכוחו להפחית דיכאון ולייצר תחושת שמחה, רגיעה ונינוחות. בקרב אנשים בעלי רמות סרוטונין נמוכות נמצאו יותר תופעות של מצב רוח ירוד, דיכאון, כאבי ראש, חוסר שקט, ירידה בזיכרון וביכולת הריכוז, שנת לילה לא טובה ועייפות בשעות היום. מחסור בסרוטונין בקרב נשים מעלה את הסיכוי לסבול מתסמונת קדם-וסתית, אשר מתבטאת בכאבי ראש, בעצבנות, ברגישות יתר, בנטייה להתפרצויות ובתשוקה מוגברת לפחמימות ולמתוקים – כל זאת בעיקר בימים שלפני הופעת הווסת. ממצא מעניין נוסף הוא שככל שרמות הסרוטונין גבוהות כך יש לאדם יכולת נפשית לשאת רגשות קשים ולהתמודד עם אובדן, עצב, עלבון, כעס וכדומה.
אם בכל זאת חשקה נפשך בקוביית שוקולד, השתדלי שיהיה זה שוקולד נא (מקקאו שאינו קלוי), עם לפחות 70 אחוז מוצקי קקאו, ושמן קוקוס במקום חמאה או שומנים מוקשים. ואם לא מצאת שוקולד כזה, והשוקולד הרגיל לא מפסיק לקרוא בשמך – קחי לך קובייה, ברכי "שהכֹל" בכוונה גמורה, ושיהיה בשמחה...
אז אילו מזונות יגרמו לנו להפריש סרוטונין?
פחמימות מורכבות-
לחם מלא, דגנים מלאים, קטניות, ירקות ופירות עם קליפה.
מזון המכיל טריפטופן-
הטריפטופן הוא חומר מוצא לייצור הסרוטונין, והוא מצוי בשיבולת שועל, בקשיו, בצימוקים, בנבט חיטה, בחיטה מלאה, בתרד, בבטטה, בזרעים ובאגוזים.
פירות-
בננות, קיווי, אננס, בננות, שזיפים, אשכוליות, מנגו, מלון, עגבניות ואבוקדו מסייעים בייצור סרוטונין במוח.
מזונות עשירים בחומצה פולית-
ירקות עלים ירוקים כמו תרד וברוקולי, מלונים, תפוזים ואספרגוס.
פורסם לראשונה בפנימה
לרכישת מנוי לחצי כאן