כשהייתי בת שתים עשרה עברנו דירה מגילֹה לארנונה, והדבר שחיכיתי לו ביותר היה החדר הפרטי שהוריי הבטיחו לי.
"יהיה לכל אחת מכן חדר לבד", הם הכריזו חגיגית, ואנחנו התרגשנו. כל אחת סידרה ועיצבה לה את החדר, ובחרה לעצמה מיטה ושולחן כתיבה. אני זוכרת אפילו את כובע הקאובוי שתליתי מעל הגיטרה.
הייתה פרטיות לכל אחת. תמיד יכולתי לסגור את הדלת ולהסתגר עם ספר, עם חברה או עם חבר. אבל במבט לאחור, אני רואה שחסרונות הפרטיות עולים על יתרונותיה. נכון, היה לי את המקום שלי ותמיד שמחתי לחזור לחדר ולמיטה שלי, לא היה תינוק שבכה בלילה לידי והפריע לי לישון, וכמובן איש לא נגע לי בדברים. אבל החדר הפרטי הזה אפשר יותר מדי פרטיות, אפילו נתק.
כשאני מתבוננת על שנות נעוריי, אין בהן שום קשר עם אחיותיי, לטוב ולמוטב. כמעט לא הייתה בינינו אינטראקציה. חזרנו אחרי הצהריים מהלימודים והופ - כל אחת לחדרה. טוב, היינו רואות טלוויזיה ביחד...
לא ממהרת להבטיח
אחותי זוכרת את הבדידות, את הלבד בחדר ואת הכמיהה לאחוות אחיות, "יחד נמתיק סוד" לפני השינה. לפיכך כיום, כאימא לחבורה רב גילאית של ילדודס, לא אמהר להבטיח חדר לבד. חשוב שלכל ילד יהיה את המקום שלו. לכן כל פעוט אצלנו מקבל מגיל שנתיים מגירה משלו - לציורים, לטושים, למשחקים אישיים ולפיצ'פקס. אך לא פחות חשוב הוא הקשר בין הילדים, קשר שנבנה גם מהרבה חוויות משותפות. הלינה המשותפת והצחקוקים הקטנים לפני השינה ואפילו המריבות על הבלגן ועל הבגדים מאפשרים קשר, ומהווים זיכרונות משותפים וחוויה של קשר.
כמו בכל נושא, לשאלה המעשית קודם עיקרון רוחני, ולאחר שברור מהו החזון הדרך המעשית נעשית ברורה ובהירה יותר. למשל, אם בשבילי ההגדרה של אימא היא "סמכות אוהבת", אגיב ואפעל בהתאם, ואם ההגדרה שלי לאימא היא "החברה הכי טובה של הילדים שלי", אגיב אחרת. כך גם באופן חלוקת החדרים בבית, אפעל לפי עיקרון רוחני. החזון שלי למשפחה הקטנה או הגדולה שלי.
איזו אווירה אני רוצה ליצור? של שותפות ושל יחד, שכוללת גם מחירים של רעש ובלגן ומריבות (השם ירחם)? או אולי אני מעדיפה שקט והפרדת כוחות, ואז אשלם מחירים אחרים? כך גם אחלק את הילדים לחדרים. לאו דווקא לפי גילאים, אלא לפי פוטנציאל יצירת קשר. אולי זה פחות נוח בטווח הקצר, שבת השמונה ישנה עם בת השלוש עשרה, אך כשאני שומעת אותן שרות ומשחקות ביחד אני יודעת שהזיכרונות שלהן נרקמים עכשיו.
פורסם לראשונה בפנימה
לרכישת מנוי לחצי כאן