משתה ושמחה
משתה ושמחהצילום: פנימה

אנו קוראים בפרשת שקלים כמו שקראו בזמן בית המקדש, להזכיר על חובת השקלים. אולם כיום אנו קוראים בתורה את פרשת שקלים רק כזכר לקריאה שהייתה בזמן המקדש. "ונשלמה פרים שפתנו" - כי אנו לא יכולים לתרום שקלים ממש למקדש. 

מחצית השקל: בי"ג באדר חלה תענית אסתר, ואם חל בשבת מקדימים להתענות ביום חמישי שלפניו. טוב לתת זכר למחצית השקל בליל פורים קודם שמתפללים מנחה. אפשר לתת גם אחרי מנחה של התענית, לפני ערבית, כדי להקדים שקלים לקריאת המגילה. אם לא נתן יכול לתת אפילו למחרת או אחרי פורים, ויאמר "זכר למחצית השקל". מחצית השקל שווה עשרה גרם כסף. 

קריאת המגילה: כל עיר שהייתה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, אפילו אינה מוקפת חומה עכשיו, קוראים בה את המגילה בט"ו באדר. וכל עיר שאינה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, קוראים בה את המגילה בי"ד באדר. אם יש ספק אם הייתה מוקפת או לא, אז את עיקר מצוות הפורים, קריאת מגילה, יש לקרוא בברכה בי"ד באדר, ואומרים "על הנִסים". וביום ט"ו באדר קוראים את המגילה בלא ברכה, ולא קוראים בתורה, ועושים סעודת פורים ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים. 

הקורא את המגילה מברך לפני הקריאה "על מקרא מגילה", "שעשה נִסים" ו"שהחיינו", ולאחריה "הרב את ריבנו" וכו'. המברך יברך מעומד. אם בירך בליל פורים "שהחיינו" לא יברך ביום. ואם שכח לברך שהחיינו בלילה יברך ביום ויכוון על הסעודה ועל משלוח המנות. 

הכול חייבים במקרא מגילה, אנשים ונשים. ואף על פי שיודעות לקרוא ישמעו מהאנשים, ואם לא שמעו בבית הכנסת על איש לקרוא בפניהן, לילה ויום. 

אם הקורא השמיט בזמן קריאת המגילה מילים בקריאתו, לא יצא ידי חובה ועליו לחזור ולהשלים. ומי שיש בידו מגילה, אפילו שאינה כשרה, ישמע משליח הציבור וישתוק. ואם לא שמע בגלל הרעש מילים מהמגילה, יקרא אותן המילים אפילו ממגילה שאינה כשרה שבידו. 

נוהגים לומר בקול רם תוך כדי הקריאה ארבעה פסוקים של גאולה: "איש יהודי היה בשושן הבירה" וכו', "בלילה ההוא נדדה שנת המלך" וכו', "ומרדכי יצא מלפני המלך" וכו' ו"ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר". נוהגים לומר גם את הפסוק האחרון בקול רם, וצריך החזן לחזור ולקרוא את הפסוקים האלו שנית בקול רם. 

אסור לאכול קודם קריאת המגילה, ויש מתירים לאכול עוגה או פרי. 

מתנות לאביונים: חייב כל אדם לתת שתי מתנות לשני אביונים לפחות, וכל המרבה הרי זה משובח. אפילו עני המתפרנס מן הצדקה חייב במתנות לאביונים. ומוטב להרבות במתנות לאביונים מלהרבות בסעודת פורים. 

משלוח מנות: חייב כל אדם לשלוח לחברו שתי מנות ביום הפורים ולא בלילה, ודווקא שני מיני אוכלים לפחות. וצריך להיות מאכל ממש ולא מיני מתיקה או עוגות, ויניח כל מין בכלי אחר ולא יניח שניהם בכלי אחד, וצריך לשלוח לאדם גדול ולא לקטן. 
סעודת פורים: ביום ולא בלילה, ואם עשאה בלילה לא יצא ידי חובה. וטוב לעשות את הסעודה בבוקר לפני חצות היום, ואם לא עשאה לפני חצות היום יתפלל מנחה קודם ואחר כך יעשה את הסעודה. נוהגים לאכול בפורים זירעונים, זכר לזירעונים שאכלו דניאל וחבריו. 

חייב איניש לבסומי עד דלא ידע - ולא עד בכלל. אין לעשות מלאכה בפורים, ואין לנשים לכבס וכדומה. בפורים לובשים בגדי שבת או בגדים יפים אחרים ולא בגדי חול, כי זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו. ויש ללובשם מערב פורים.
ונאחל "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר כן תהיה לנו", אמן.

פורים שמח מפנימה!

לרכישת מנוי לחצי כאן