"בדיוק סיימתי תדריך עליית משמר". המשפט הראשון של ירין שטרן מעיד עד כמה הוא מיוחד. האם הוא יותר חייל ישראלי בן 18 או יותר נהג מרוצים שחורך את מסלולי אירופה? כנראה שתי התשובות נכונות, וגם הן רק מתחילות לחשוף חלק מעולמו הייחודי.
"הכול התחיל מאבא שלי", מספר ירין. "אני זוכר שכבר מגיל 7-6 הייתי יושב לצדו וצופה במרוצי פורמולה 1. יום אחד הגיעו אליו אורחים מחו"ל בענייני עבודה והוא עשה אִתם ערב גיבוש במסלול קארטינג. אני נדחפתי לערב ומאז זה לא עזב אותי, נדבקתי בחיידק".
"כריש בברֵכה של הסרדינים"
"ירין התחיל באופן אקראי לגמרי, בשונה מכל המתחרים שלו שגדלים לתוך תרבות של מרוצים", מדגיש בועז קורפל, מומחה התחום המוטורי של ערוץ הספורט. "במדינה שלנו ענפי הספורט הפופולריים הם כדורגל וכדורסל, לא מכוניות ואופנועים.
הוא התחיל מאוחר יחסית לילדים בחו"ל שמתחילים בגיל 5-4 בקארטינג שמותאם לגילאים האלה. מאחר שישראל היא מדינה שהתחרויות בה לא מפותחות במיוחד, בלי קשר ליכולות הנפלאות שלו, הוא מיד התבלט ועבר מקארטינג שנוהגים בו להנאה, לקארט מקצועי במנוע שתי פעימות".
הפריחה של ירין הגיעה בקצב מסחרר לא פחות מהפניות הזריזות שביצע על המסלול. "התחלתי להתחרות בקארטינג ברחובות, שמאז כבר נסגר", נזכר שטרן. "הייתי אלוף הארץ ארבע פעמים, ואחרי זה אמרנו: 'בואו נראה, אולי ניקח את זה צעד קדימה'".
הנער הישראלי ומשפחתו החליטו לקפוץ מדרגה. "ירין עבר להתחרות קצת בחו"ל כדי לגלות אם הוא סרדין בברֵכה של הכרישים או כריש בברֵכה של הסרדינים, וגילה שהרמה שלו לא נמוכה מזו של הנהגים באירופה", מסביר קורפל.
"פער הוותק בנהיגה, שנוצר מכיוון ששם מתחילים בגיל צעיר יותר, נמחק בזכות הכישרון. יש לו כישרון טבעי למהירות – גם מבחינת הנהיגה וגם מהבחינה הטכנית, להבין מהר איך כל דבר עובד ומה אפשר לעשות כדי להשיג תוצאות יותר טובות".
כשהיה ירין בערך בן 16 וחצי, הוא ומשפחתו יצרו קשר עם קבוצת מרוצים ספרדית. "יצאנו למבחנים של קבוצת BMW במדריד עם עוד כמה נהגים מחו"ל", מתאר שטרן. "הייתי הכי מהיר מבין הנהגים, התרשמתי מהקבוצה וחתמתי אִתם לשתי עונות בסבב הפורמולה 3. עשיתי את העונה הקודמת, הראשונה שלי, וסיימתי במקום השמיני מתוך 32 באליפות אירופה הפתוחה".
"הוא עשה קפיצה משמעותית מקארטינג לפורמולה 3, משהו שלא מקובל כל כך בעולם", מבהיר קורפל. "הוא עשה זינוק של שני שלבים. בקבוצה הספרדית הוא נהג על מכונית נחותה, אבל הצליח להתבלט למרות המגבלות. פתאום האחרים אמרו לעצמם: 'אם הילד הזה יודע להוציא כאלה ביצועים מהמכונית הזו, מה הוא יעשה במכונית טובה?'"
בסיום עונת הבכורה שלו פנו לשטרן שתי קבוצות מתחרות והתעניינו בשירותיו. "קבוצת Team West-Tec, שזכתה באליפות בעונה שעברה, פנתה אליי וביקשה ממני לעבור אליהם. כדי להשתחרר מהחוזה שהיה לי הייתי צריך לשלם קנס יציאה. הקבוצה שילמה". את העונה כולה הוא סיים עם שש הופעות על הפודיום ומקום חמישי בדירוג הכללי. מדובר בהישגים יוצאי דופן בהתייחס לנחיתות הטכנולוגית לעומת המתחרות, שגם גרמו לקבוצות רבות להתעניין בשירותיו.
קשה באימונים, קשה במבחנים
מומחים בענף טוענים ששטרן היה יכול להתחיל אפילו טוב יותר את עונת הבכורה שלו בקבוצה הבריטית, אבל גם הוא יודע שעם האזרחות הישראלית מגיעים גם חובות שלא מוטלים על מתחריו. "התגייסתי במרס 2014 בתקן ספורטאי מצטיין ואני משרת באוגדה 98. אני חייל צעיר", מסביר ירין בחיוך.
"לכל ענף ספורט יש הקצאה מסוימת. בהתחלה הייתי במעמד 'ספורטאי פעיל' ואז קיבלתי שדרוג ל'מצטיין'. בגלל המעמד הזה מוגדר שאני משרת יומיות ויש לי תורנויות שני לילות בחודש. השירות כרגע לא מגביל אותי, רק צריך למלא את כל הטפסים ולעבור תדריכים בכל פעם לפני שאני יוצא לנסיעה".
בעוד ירין מקבל כל משימה בהבנה ולא מתרגש מהשירות, קורפל מוסיף: "אין ספק שזה מפריע, אבל במקרה של ירין יודעים להתחשב בו. אחרי שאלון דאי פרץ את הדרך עבור נהגי מרוצים, הצבא כבר יודע להתגמש".
במבט לאחור, לאור מה שהוא משיג בימים אלה, נראה שהקשיים בדרך התכווצו. אולי זה מרחק הזמן, אולי התבגרות מהירה.
מה העיסוק הזה דרש ממך כשהיית תלמיד בבית הספר מבחינת לימודים, חברים ובילויים?
"עליי זה התחיל להשפיע בעיקר בתיכון, כי הייתי צריך לטוס לחו"ל לאימונים - אימוני כושר, אימוני סימולטור וכל מיני מפגשים. צריך לוותר על חברים, על יציאות, על ימים עם המשפחה. היו הרבה ימים שלא הגעתי לבית הספר. השלמתי מה שהייתי צריך בסיוע חברים ומורים שעזרו לי".
אז איך זה הסתדר מבחינת לימודים בתיכון?
"עם הבגרויות היה לי קשה מאוד בכיתות י"א-י"ב. פספסתי שני מועדים של בגרויות שאני עוד צריך להשלים, כי פספסתי גם את מועדי החורף. למדתי בתיכון האזורי המשותף בקיבוץ גבעת-ברנר והמורים סייעו לי להשלים חומר, עזרו לי ותמכו".
רצית אולי להיות ספורטאי בתחום אחר?
"אני אוהב כל ספורט וזה חלק חשוב במרוצים, גם מבחינת כושר גופני. אני לא רואה את עצמי במשהו שהוא לא מרוצים. אני אוהב כדורסל ולפעמים טניס. פעם הייתי נורא מכור למכבי בכדורסל, אבל היום אין לי זמן. אני כל הזמן יוצא לטיסות, לאימונים, מרוצים, ראיונות. הקבוצה עצמה היא אנגלית וכל האימונים מתבצעים באנגליה. גם כל מרוץ נערך במדינה אחרת".
לא ממהרים לשום מקום
אם קיבלתם בטעות את התחושה שנהגי מרוצים הם חבורה של חולי הגה משוגעים וחסרי גבולות, תשכחו מזה. בארץ קיימת סטיגמה שספורט מוטורי הוא בסך הכול שם מתורבת לנהיגה פרועה ומרדף רווי אדרנלין אחר מהירות. "זה ממש לא ככה", מכריז ירין. "בדיוק להיפך, כל נהג שמתחרה באופן מקצועי הוא אחד הנהגים הכי זהירים שנמצאים על הכביש. אנחנו יודעים איך לתפעל את הרכב במקרים של איבוד שליטה ומבחינת חוקים אנחנו פיקס כי יש המון מגבלות על המסלול. זה נותן לנו אפשרות לזכור יותר טוב את החוקים. אנחנו לא מתפרעים על הכביש, לא ממהרים לשום מקום".
"התאונות אולי נראות מרהיבות, אבל זה אחד מענפי הספורט הבטוחים ביותר", מסכים קורפל. "הנהג עטוף בתא עשוי סיבי פחמן, שזה חומר חזק פי 10 מפלדה. וצריך לזכור שירין יושב בכסא שיצוק סביבו".
מה ההרגשה לנהוג ברכב רגיל במהירות 60 קמ"ש בתוך העיר?
"זו נהיגה אחרת לגמרי, אני לא משווה ביניהן ואין לי סיבה", עונה שטרן בנינוחות, רגע אחרי שהוא מספר שאין לו רכב והוא נוהג על היונדאי של אמא. "אגיע לאן שאגיע מתי שאגיע. הכבישים מסוכנים יותר ממסלולי המרוצים. אני מודע לסכנות יותר מאחרים, לגמרי. כנהג אתה יכול לזהות מצבים מסוכנים ולמנוע אותם מוקדם יותר".
החשש הגדול סביב ענפי ספורט ברמות האלה נוגע לסיכונים מחוץ למסלול, כידוע "מרבה נכסים, מרבה דאגה" - היכן שמסתובב הרבה כסף, יש גם המון פיתויים. "ישנן כל המלחמות האלה, אבל הן קיימות בכל ענף ספורט", מתנער שטרן במהירות. "אין הרבה דברים כאלה באליפות שאני מתחרה בה כרגע".
איך מנתקים מגע? מתברר שעל הכול חשבו מראש. "מאחר שכסף גדול מסתובב סביבם, הם מחויבים באופן חזק יותר לסטנדרטים של מקצוענות", מפרשן קורפל.
"החבר'ה האלה הם ספורטאים אמתיים. לכל נהג יש מדריך צמוד שמוודא מתי הוא הולך לישון, מתי הוא אוכל, עם מי הוא מדבר ועל מה הוא ידבר. יש גם אנשים שמטפלים בכל העניינים הלוגיסטיים, הנהג רק צריך לשמור על עצמו ולנהוג. יש מורים פרטיים לחבר'ה הצעירים ולא מוותרים להם על לימודים, גם משום שהקריירות נגמרות בגיל צעיר".
החלום: פורמולה 1
"אני מתכנן לעשות מבחנים עם קבוצות ולהחליט מה אני עושה בעונה הבאה", מספר ירין. גם הוא יודע שמגוון האפשרויות גדול למדי. הוא נמצא בנקודת קפיצה וצובר המון ניסיון על מסלולי הגרנד-פרי היוקרתיים ביותר בעולם. יש לו אפשרות לעבור לאליפות מדינה בפורמולה 3 או לנסות ללכת לאליפות אירופה של ההתאחדות העולמית.
ישנן גם הקטגוריות GP2GP3, אבל לכולם ברור מה היעד. "החלום שלי הוא להגיע לפורמולה 1. אין מסלול קסמים שמראה את הדרך המושלמת להגיע לשם. זה תלוי בהמון דברים - בכסף, בפוליטיקה ובשטויות מאחורי הקלעים. לאו דווקא הנהגים הטובים מגיעים לפורמולה 1. אני מאמין שאני יכול להגיע לשם".
גם קורפל מאמין שזה אפשרי: "בעידן הנוכחי קבוצות פורמולה 1 חופרות עמוק בחיפוש אחר כישרונות ומקפיצות צעירים כבר מפורמולה 3, הקטגוריה שבה מתחרה ירין. בעונה שעברה כבר היו שניים שקפצו ישר מפורמולה 3 לפורמולה 1. זו תקווה גדולה מבחינתו, מכיוון שעם הכישרון שלו הוא יכול לצוד עין גדולה. הוא צריך לנהוג ולהתרכז בהשגת התוצאות הכי טובות שאפשר".
כל זה נשמע מסובך? נראה שמדובר בעבודה ממש קשה? נכון, אבל ירין שטרן לא מוותר על אף שנייה אחת. "בלי העזרה של ההורים לא היה קורה שום דבר, אבל לא היו צריכים לדחוף אותי", הוא מדגיש. "תמיד יש לי כוח, זה דבר שאני אוהב ואני רוצה להשתתף בו".
ומה קורה עם החברים, חלק מהבילוי אִתם גם עוסק ברכב או שזה נשאר בצד?
"הם כל הזמן שואלים ומתעניינים. זה הפך להיות חלק גם מהם. מדי פעם הם אומרים לי: 'בוא לקארטינג ונקרע אותך'".
וזה קורה? הם מצליחים?
"לא, ממש לא".
הצטרפו עכשיו למנויי "עולם קטן"