חיכינו, חיכינו, חיכינו, חיכינו, ואחרי יום שישי שלא נגמר, סוף סוף הנה באת - שבת! סדנאות לניהול זמן מבוקשות ומוזמנות בעסקים לחוצים, עמוסים וטרודים, והבעיה הנידונה בהן היא קוצר זמן ואורך מטלות.
לו רק היה עוד זמן! זו משאלתם של העובדים והמנהלים, אך זוהי גם משאלתן של האימהות.
והנה מגיע לו הקיץ, עם ימי שישי שבחורף חלמנו עליהם, ועם שבתות מלאות אחר צהריים ודמדומי שקיעה מאוחרים. ומה מתברר? שיש כל כך הרבה זמן – יותר מדי זמן! מה עושים עם הרבה זמן פנוי? איך מנהלים את הזמן הארוך הזה? פתאום עודף זמן נעשה אתגר לא פחות מאשר חוסר זמן.
לנהל את הפנאי
כשיש זמן אנחנו מרשות לעצמנו לאחר, להתעכב, לקחת על עצמנו עבודות יזומות ולהתברבר לאורך המשימות של יום שישי - וחבל. הרי לכל אחת מאיתנו יש גם חלומות שמחכים להתגשם: לאכול ארוחת בוקר עם בעלך, לאפות חלות ולהפריש חלה, להכין שניצלים ליום שני, לפטפט בטלפון עם שתי חברות מהתיכון, לטגן חצילים לשלושה שבועות, לבשל מטבוחה נהדרת ולשלוח לחברה, לצאת להליכה, למיין את הספרים ולהדביק ספרים קרועים, לתקן את המכפלות בחצאיות השבת, ועוד כמה.
אז הנה הגיעה ההזדמנות! יום שישי ארוך ופנוי, למה לבזבז אותו על שטויות? תכנני לך עוד כמה פעילויות מהנות וכיפיות שאת דוחה כל החורף, ותבלי את היום הזה – מדי שבוע – בנעימים.
העיקר להתחיל בעיקר
אימהות מספרות שזה לא משנה מתי שבת נכנסת, תמיד יש לחץ לפני שבת. תמיד שבת נכנסת ברגע האחרון ותמיד יש עוד כמה דברים שלא הספקנו לעשות, בלי קשר לאורכו של יום שישי. איך זה קורה? בגלל שמרגישים שיש זמן, ואז פתאום ממש אין!
זו הסיבה לכך שאני ממליצה להתחיל בעיקר. התמקדי בדברים המרכזיים שאת צריכה להכין, ורק אחרי שהעיקר עשוי - פזרי לך את המשימות שהן בגדר מותרות. למשל: להעמיד סירים על האש – דגים, מרק, חמין; עוף בתנור עם תפוחי אדמה כתוספת; אורז במיקרוגל. זהו, יש מה לאכול בשבת.
עכשיו את חותכת ירקות לסלטים מבושלים, מדפדפת בספרי הקינוחים ומתחילה לנהל לך יום שישי חופשי: מעכשיו הכול בפלוס, הכול באקסטרות. רגוע. גם אם לא תספיקי משהו – התחלת בעיקר, תוכלי לנוח ביום שישי ותבקשי מהילדים שיעזרו עם הסדר וההתארגנות הסופית.
שאר המשימות החשובות שיש לבצע לפני שבת הן הכנת בגדים וסדר בבית. גם כאן את עובדת על פי אותם עקרונות של העיקר להתחיל בעיקר – קודם כול שהסלון יהיה מאורגן, כולל שולחן שבת עם מפה לבנה ופרחים ומפית לחלות וגביע. אחר כך את עוברת בחדרים ודואגת שלא יהיה מוקצה. את הפינישים את משאירה לאחרים, או לזמן שיוותר. מבחינתך – שבת המלכה יכולה להיכנס הביתה ואת מוכנה לקראתה בשמחה גדולה.
שעתיים לפני שבת, כשאת רוצה כבר להרגיש ששבת כאן – שוב התחילי בעיקר: העמידי את הסירים על הפלטה ולכי להתלבש ולהתאפר. זהו, יש אוכל ואת מוכנה להדלקת נרות שבת. כל מה שתספיקי מעכשיו – להלביש את הילדים, לקפל מפיות יפות על השולחן או לקלוע לבנות צמה תפורה מסביב לראש – זה אקסטרות. הבסיס, העיקר, כבר כאן – לכבוד שבת.
ארוחות
יום שישי ארוך ויום שבת ארוך פירושם עוד שתי ארוחות מלאות ועוד שתי ארוחות ביניים... טוב, הגזמתי. לא ממש ארוחות מלאות, לא ממש שתיים – אך בהחלט עוד אוכל. מה אפשר?
- לבשל לשבת מרק גדול עם קניידלך (זוכרות את המרשם מפסח? הוא עובד גם בחמץ).
- קוגלים – כלומר פשטידות. קוגל תפוחי אדמה, קוגל אטריות או קוגל תפוחי עץ לכבוד שבת.
- לאפות עוגות משביעות – לא טורטים יפים משובצים בשוקלד צ'יפס אלא קרואסונים, עוגות שמרים מקמח מלא, עוגות "כל טוב" עם פירות מיובשים וקוואקר וכדומה. עוגות ועוגיות אלו גם משביעות וגם מזינות, וגם מהנות את החיך בסגנון נשנוש מפנק.
- לכבד את ערב שבת ואת הסעודה השלישית במעדן חלבי שלא עולה על שולחנכם בימי החול הרגילים, או בדגני בוקר משובחים.
- להכין אוכל שלא דורש סכו"ם וצלחות: פסטרמה בפיתה, לאפה. קציצות.
אפשר להכין "סעודת אמן" לשבת אחר הצהריים: פירות, ירקות, ממתקים, מעדנים ופיצוחים. כך אפשר להרגיע את הרעבים שפותחים את המקרר ושואלים כל הזמן "מה יש לאכול?" שעוד מעט יש סעודת אמן חגיגית, ולאחריה – שיחכו עד שבע – עוד מעט סעודה שלישית.
יש מי שאימצו את המנהג החוצניקי להכניס את השבת בפלג המנחה. הם מדליקים נרות בערך חמש עשרה דקות לפני הזמן, מיד מקדשים, ומתפללים ערבית עם הציבור רק אחרי הסעודה. הקטנים הולכים לישון, והגדולים נשארים לפיצוחים, למנה אחרונה ולדברי תורה עד שאוחזת את כולם שינה.
ההרגל הזה מקל מאוד על ההתארגנות, כי הסעודה מתקיימת בסביבות השעה שבע בערב ולא בתשע – ורוב הילדים יכולים לחכות משעת הצהריים עד הערב ולאכול ולשבוע בסעודת השבת.
פורסם בפנימה
לרכישת מנוי לחצי כאן