אילו הייתה מגיע אלייך אישה, ומספרת לך שבשש השנים האחרונות היא מצפה לילד, ואת, מזווית מבטך, יודעת שבעוד שנתיים ימים היא תלד, בעזרת ה', תינוק בריא וחייכן. מה היית אומרת לה כאשר היא משתפת אותך בצרתה? פעמים רבות, אם נסתכל על עצמנו במבט כזה, ייצבעו ימי הציפייה לא רק בצבע ורוד אלא גם יהיו פוריים בזכות עצמם.
בתקופה זו מומלצות שתי תנועות, אשר נראות כסותרות זו את זו במבט ראשון, אולם אם תעמיקי בהן תראי עד כמה הן משלימות זו את זו.
התנועה הראשונה היא לחגוג את הדברים שמתאפשרים בגלל שאתם כרגע כמו זוג צעיר. שבו וחשבו מה הם הדברים שמתאפשרים לכם בגלל היותכם זוג בלי ילדים. האם אתם חולמים על מסע לחו"ל? האם אתם חולמים על מגורים באזור מסוים שדווקא אין בו פעוטונים ומוסדות חינוך מתאימים? האם יש לכם חלומות אחרים שלא תוכלו להגשים כאשר יגיעו הילדים? הגשימו את החלומות האלה!
רוצו עכשיו, לפני שהילדים מגיעים (כן! זה עוד מעט ממש!) והגשימו את החלומות הנפלאים שלכם. תחגגו! הניחו בצד את הציפייה, ספרו לעצמכם שהתחתנתם רק לפני חודשיים, ו"רוצו על זה"!
ובמקביל לכך, ישנה גם התנועה השנייה: להכין כלי. להתכונן בכל התחומים הקשורים לגידולו של תינוק.
כולם יודעים לומר שחשוב להכין חדר מרוהט לתינוק. אולם, האם אתם מוכנים בכל ההיבטים המשפחתיים הנוספים מלבד הכנת החדר? למשל, האם משכורתכם מספיקה לגידול ילדים, או שהיא מקרטעת? האם יש לכם דירה שניתן לגדל בה בנוחות כמה שובבים בני שנתיים-שלוש? האם שלום ביתכם יציב, או שהזוגיות שלכם זקוקה לתוספת חיזוק?
כל הדברים הללו הם דברים חשובים. כמובן שאין כוונתי שעליכם לסמן וי על המשימות הללו. זאת אומרת, אלו משימות שמטבען אינן נגמרות לעולם. כוונתי היא להשקיע בהן. להתחיל תנועה של התקדמות בתחומים אלו.
וכן, הכינו גם חדר מרוהט לתינוק. קנו את כל הדרוש: לול, עגלה, בגדי תינוקות, הכול. הכינו משכורות שאפשר לפרנס מהן ילדים ברווח. רכשי לעצמך מקצוע שמתאים לאופי גידול הילדים שאת מעוניינת בו, למשל לפי כמה שאת רוצה להיות בבית. הכינו דירה שמתאימה לגידול משפחה כפי שאתם חולמים.
שימו לב במיוחד לשלום הבית. אין דבר שיגרום לילד להיות בריא מבחינה נפשית כמו שלום הבית של הוריו. הקשר ביניכם כל כך חשוב לגידול הילדים.
וכיצד מסתדרות שתי התנועות האלה ביחד?
שורש התנועה הראשונה הוא ההודיה: "ה', נתת לי בן זוג מקסים. אני אוהבת אותו. מבחינתי אני רוצה לחיות את מצב האושר הגואה של כלה אחרי חתונתה כהודיה על כך שחיתנת אותי עם גבר כה מקסים". שורש התנועה השנייה הוא האמונה. הביטחון המלא והמוחלט שכאן, בבית הזה, יתרוצצו התינוקות החמודים שלנו, ישחקו בצעצועים על השטיח וילכלכו את המפה בידיים מלאות ריבה.
אולם אם נסתכל בעומק שתי התנועות הללו, נמצא שהשורש הוא אחד: התפעלות. השתאות. "ה'. חיתנת אותי! איזה פלא זה! בראת בשבילי את הבעל שהכי תפור עליי. אני רוצה לחגוג ולשמוח איתו. נתת לנו שנים שבהן רק שנינו כאן בבית – בוודאי שזה לא סתם. אני רוצה ליהנות מזה. לומר לך תודה על השנים האלה. וכמו שעשית לי את הנס הזה וחיתנת אותי – בוודאי שגם ילדים אתה תיתן לי!".
ההכרה הפנימית שעצם זה שהתחתנת היה נס שרק ה' יכול לעשות, היא זו שיולדת בך את האמונה שה' גם ייתן לך ילדים.
כן, גם לתקופת הציפייה עצמה יש פירות, וכדאי לאכול אותם ולהתענג על טעמם. הפירות הם גם הגשמת החלומות שלא תוכלו להגשים אחר כך, וגם התקדמות במישורים שונים שעוזרת לכם להכין את הכלי שלכם. ההתקדמות בשלום בית, בפרנסה יציבה וכו'. אלו הם פירות שיביאו אחריהם, בעזרת ה', מהר ממש, גם את פירות הבטן - ברכת הילדים.
פורסם לראשונה בפנימה
לרכישת מנוי לחצי כאן