עיקר מציאות התורה היא בירושלים. למה דווקא בירושלים?
שבעים שמות לירושלים, שבעים שמות יש לו לקב"ה, שבעים שמות יש לתורה, שבעים שמות יש לישראל. כתוב בזוהר הקדוש שהקב"ה ואורייתא וישראל – כולא חד הוא. ולכן, כמו שיש שבעים שמות לקב"ה, כן יש שבעים שמות לתורה וכן יש שבעים שמות לישראל. ומאחר שהשראת שכינתו היא בירושלים, הנקראת בית ה', וכן עיקר מציאות התורה – בירושלים, כך גם המקום הקבוע והמיוחד לכל ישראל הוא ירושלים, שלא נתחלקה לשבטים.
בריאת העולם - מירושלים
חשיבותה של ירושלים היא בסיסית. ממנה ברא הקב"ה את העולם ובתוכה הוא נפח באדם הראשון נשמת חיים. היא מקור הברכה לכול, "כי שם ציווה ה' את הברכה חיים עד העולם". העיר הזו היא עיר הקודש והמקדש, היא המקור לכל הרוחניות שבעולם, שם ימלוך משיח בן דוד ושם ימלוך ה' לעולם ועד.
שער השמים – בירושלים
זאת עיר שמאחדת את כלל ישראל, היא עיר שהעולים אליה זוכים ליראת שמיים. לכן נקרא שמה "יראה" ו"שלם". זאת העיר שבה נמצאים פתחי עולם, שעליהם מדבר דוד המלך עליו השלום במזמוריו. היא העיר שבה נמצא הסולם המוצב ארצה וראשו מגיע השמימה: "אין זה כי אם בית אלוקים, וזה שער השמים". סולם שממנו עולות כל התפילות וממנו יורדות כל ההשפעות. לא לחינם קראו לה תלפיות – תֵל שכל הפיות פונים אליו בתפילתם.
אחרית הימים - בירושלים
זאת העיר שבה נמצא בית המקדש, שקדושת מקומו קיימת למרות היותו חרב. לכן בתורה נקרא המתחם של המקדש "המקום", לומר שהמקום עצמו גורם לעיר הזאת להשכין שלום בארץ. לירושלים יש שבעים בחינות שונות של ברכה וטובה, שיכולות להשפיע טובה על שבעים אומות העולם, ואלה ינהרו אליה באחרית הימים כדי ללמוד חוכמה ומוסר.
שמו של הקב"ה הוא ירושלים
ירושלים נקראת על שמו של הקב"ה. כשדניאל מתפלל לבניינה הוא אומר: "למענך אלוהַי כי שמך נקרא על עירך ועל עמך". שם ה' נקרא על ירושלים, גם בפיו של יחזקאל הנביא שאומר: ושם העיר – ה' שמה. לא רק על הבית הגדול והקדוש שנקרא שמך עליו, אלא על העיר כולה שנקראת בשם ה'.
וכך אומר רבי שמואל בר נחמני: אמר רבי יוחנן: שלושה נקראו על שמו של הקב"ה ואלו הן: צדיקים ומשיח וירושלים.
צדיקים - דכתיב "כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו, יצרתיו אף עשיתיו". משיח – דכתיב "וזה שמו יקראו ה' צדקנו". ירושלים – דכתיב "סביב שמונה עשר אלף ושם העיר מיום ה' שָמָה", אל תקרי שָמָה אלא שְמהּ.
מתן תורה שאינו פוסק לעולם – בירושלים
"אשר אנוכי מצווך היום" – היא העיר שממנה יוצאת תורה לעולם. כולם חושבים שמקום מסירת התורה הוא הר סיני וזה היה נכון רק לשעתו. אך מסירת התורה היא דבר שמתמשך והולך כל הזמן, והמשך מסירת התורה הוא מירושלים, "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים".
וכל הלומד תורה לשמה זוכה ומקבל סיוע מהקב"ה בסברא טובה. כמו שמובא במסכת אבות: "אמר רבי מאיר: כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה, ולא עוד אלא שכל העולם כולו כדאי הוא לו... ומגלין לו רזי תורה, ונעשה כמעיין המתגבר וכנהר שאינו פוסק" - מכיוון שהוא מחובר למתן תורה שאינו פוסק לעד.
יהי רצון שנזכה כולנו לראות בבניינה של ירושלים במהרה, ויתקיים בנו הפסוק: "שמחו את ירושלים וגילו בה כל אוהביה", בעגלא ובזמן קריב, אמן.
פורסם לראשונה בפנימה
לרכישת מנוי לחצי כאן