האישה המודרנית, זו שזכתה לחיות בדור הגאולה, מלהטטת בידיה כמו לוליין בקרקס כדורים בצבעים שונים ומחליפה בקצב כובעים ססגוניים, הכול בהתאם לתפקידים השונים שהיא נוטלת על עצמה.
היא אחות רחמנייה לעת פציעתו של ילד; היא כלכלנית לעת הצורך, מכלכלת את צעדיה ודואגת לצורכי בני הבית; היא תופרת מקצועית, בעיקר של תחפושות לפורים; היא עטה כל ערב על הררי הכביסה כמטפס הרים מקצועי; היא קולעת חלות וצמות; היא מעצבת הפנים של ביתה, ובעיקר מעצבת את פני הדור; היא מומחית בסידורי פרחים, כשהפרחים הכי יפים גדלים בתוך בטנה; היא מייבשת את הכביסה ואת דמעות ילדיה, ומתקנת את כלי הבית ואת הלבבות השבורים השוכנים בו; היא במילואים כל ימות השנה, גם בשבתות ובחגים, ולעולם לא תאמר די.
אך מעל הכול, וחשוב מכול – היא אימא. ולאימהוּת צריך להתכונן.
בעידן של סדנאות להורות שצצות ופורחות תחת כל עץ רענן, רציתי להזמין אתכן, קוראות יקרות, לצאת איתי לסדנת הכנה טרום-הריונית, כדי לקבל את מתנת ההיריון בצורה המיטבית, הן רוחנית והן גופנית.
האמת היא שהמסע מתחיל עוד לפני החתונה. הכלה הצעירה פונה להסדרת המחזור לשם מניעת חופת נידה, ולהפתעתה הרבה מתלבשת עליה רופאת הנשים עם הראש הגדול ומציידת אותה בחוברת גדושה "משימות לקראת". אני שואלת את הילדה שיושבת מולי אם היא הספיקה לקרוא את החוברת, לאחר שעלעלה בספר 'חיי אישה' שמונח בחדר הקבלה, והיא עונה בעיניים מזוגגות ובמשיכת כתפיים: "כן, רפרפתי בה. אבל דוקטור, לגבי הכדורים, רציתי לשאול אותך...". החוברת ממש לא מעניינת אותה!
אבל אני בשלי: תגידי, האם עשיתם בדיקות סקר גנטיות קדם-הריוניות כגון 'דור ישרים'? והיא עונה בתמיהה: "בשביל מה, דוקטור? אנחנו ספרדים. וחוץ מזה - מה לנו ולהיריון כעת?". ומה עם בדיקות דם סרולוגיות לשלילת מחלות זיהומיות שמסכנות בהיריון? "מה, למשל?" היא שואלת. ואני משיבה: נוגדני אדמת, נוגדני חזרת, נוגדני CMV, נוגדני צהבת - כל אלו יבטיחו שתיכנסי להיריון במצב המיטבי לעוברך.
וראית את החוברת עם התמונה של התינוק? אני ממשיכה. זוהי חוברת שמדגישה את החשיבות של נטילת חומצה פולית לפני היריון למניעת מומים אצל העובר. בשלב זה אני מרגישה שבאמת הגדשתי את הסאה, והכלה הצעירה כבר לא יכולה עוד. "דוקטור, אני לא רוצה היריון כרגע! את מבינה?" ובלבה בוודאי היא אומרת: שתפסיק כבר לחפור, הרופאה הזאת!
אולם החכמה עיניה בראשה, והיא תתכונן להיריון באמצעות בירור גנטי מקיף, בדיקות סרולוגיות וסוג דם אימהי (אם הוא לא ידוע), ותיטול יום יום גלולות של חומצה פולית. בנוסף לכך, אם היא נוטלת תרופות עקב מחלת רקע, כגון אפילפסיה או קשיים רגשיים, חשוב לעשות לפני כניסה להיריון טיטרציה (איזון עדין) של התרופות שהיא נוטלת, ולא חס ושלום להפסיק ליטול את התרופות, כמו שעושות בטעות נשים רבות.
כמו כן היא תטפל בשיניה לפני ההיריון, תתייעץ לגבי דליות רגליה עם כירורג כלי דם מתאים, תפחית שעות עבודה, תמלא את מאגרי הברזל והסידן בגופה באמצעות דיאטה מאוזנת ותפנה בתפילה לבורא עולם. אכן, נכון לייחל ולהתפלל על היריון. זו מתנה שאיננה מובנת מאליה. מי כמוני יודעת.
יש שנוהגים להכין הכול מראש לפני הלידה הראשונה - לקנות מיטת תינוק, חבילות טיטולים, חליפות תואמות ואפילו קופסאות של אוכל מוכן. אולם רבים נוהגים לחכות בסבלנות, ולדחות את כל ההכנות עד לאחר הלידה הצפויה בעזרת ה'. זה גם עניין של מזל, עין הרע וכדומה, וגם חשבון אמיתי: אם חס וחלילה תקרה תקלה, למה להתעצב פעמיים?
אבל בכל מקרה, לא זה העיקר. חשובה הרבה יותר ההכנה הנפשית והרגשית, הכנה למצב שבו כבר לא תהיי אדון רק לעצמך - אלא גם לילד, ראשון בין רבים בעזרת ה', שיעביר אותך לסטטוס חדש: אם בישראל, בעזרת ה'.
פורסם בפנימה
לרכישת מנוי לחצי כאן