מסייעים או מתעלמים מחולי צליאק?

ועדת הכלכלה דנה ביוקר המוצרים לחולי צליאק. ח"כ דב חנין: "המדינה לא יכולה להמשיך להתעלם מקבוצה של חולים".

רפאל לוי , י"ב בכסלו תשע"ו

דורש תקצוב. חנין
דורש תקצוב. חנין
פלאש 90

ועדת הכלכלה של הכנסת עסקה (שלישי) במחירים הגבוהים של המוצרים ללא גלוטן לחולי צליאק. 

ח"כ נורית קורן (ליכוד) הסבירה כי ביקשה לקיים את הדיון בעקבות פניות של אזרחים רבים בעיקר בשל מחירי המוצרים. לדבריה, הדרך להוזיל את המוצרים צריכה להיות באמצעות העלאת ההיצע, הורדת מכסים כדי לפתוח את השוק ומתן הטבות קודם כל למשפחות קשות יום שבהן חולי צליאק.

ח"כ מרב בן ארי (כולנו) סיפרה כי היא עצמה חולת צליאק והנושא קרוב לליבה, "יש כמה דברים שיקרו בתקופה הקרובה, דבר ראשון זה הנושא של הסובסידיה. חברת גלעם לקמח ללא גלוטן זכתה במכרז ולדעתי צריך להעביר את הסובסידיה מהקמח ללחם – כדי לתת לעוד יצרנים לגשת למכרז. דבר נוסף זה משרד הכלכלה – יש שיתוף פעולה בנושא הגדלת תקציב למפעלים ייחודיים שמתעסקים במוצרים ללא גלוטן".

לדבריה, "יש דלת פתוחה לחולי הצליאק בכנסת ויש עשייה ועבודה לטובתם, נכון שאין עדיין שורה תחתונה של הישג אבל אנחנו בדרך". ח"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת) אמר, "יש צורך לסבסד והמחירים הם הוכחה לכך, וצריך גם יחס אחר לחולים ולמשפחות ממשרד הבריאות. באנגליה חולי צליאק מקבלים מזון ללא גלוטן לפי מרשם רפואי ללא תמורה כספית כלשהי או תמורת תשלום סמלי".

ראש השירותים לבריאות הציבור, פרופ' איתמר גרוטו הציג את המלצות הצוות בראשותו, שלדבריו חלקן בטיפול וחלקן דורשות תוספת תקציב.

לדבריו, חולי הצליאק משלמים כ-3,000 שקל בשנה יותר עבור מזון מאדם רגיל, והיום הסיוע הוא בסובסידיה של קמח ללא גלוטן של גלעם ב-700 אלף שקל, כדי שיהיה שווה ערך לקמח הלבן הרגיל, ובקצבה של 100 שקל למשפחות נזקקות עם הכנסה מתחת ל-4,000 שקל.

"ההמלצה למתן סיוע לרכישת מזון ללא גלוטן כרוכה בתוספת תקציב של למעלה מ-90 מיליון שקל שאין לנו כרגע", אמר גרוטו. הוא הציג בפני הועדה צעדים נוספים, "הגברת תחרות על ידי כניסת יצרנים ויבואנים חדשים, תמיכה ביצרנים מקומיים במייצרים מזון ללא גלוטן. בעתיד צפויות הקלות רגולטוריות ליצרנים מקומיים וסיוע פרטני של משרד הבריאות למפעלים המעוניינים לייצר מזון ללא גלוטן ומתקשים לקבל אישור משרד הבריאות, והקלות רגולטוריות ליבואנים כולל בחינת אפשרות ליבוא מקביל".

ח"כ דב חנין, שמילא את מקום היו"ר, אמר כי עבור החולים מזון ללא גלוטן זה הדבר היחיד שקיים לכן צריך להסתכל על זה כמו תרופה, ושאל האם גם במשרד הבריאות רואים את זה כך.

גרוטו השיב, "יש חולים במצבים נוספים שנדרשים למזון מסוים יותר יקר לכן זה עדיין מזון. יש לזה השלכות רוחב, חולי סכרת יוכלו לדרוש להכיר במזון שלהם כתרופה ובוועדה לא הייתה החלטה חד משמעית בעניין הזה. בעקרון הנטייה המקצועית שלי כן להשתלב בגישה הזו, אבל צריך להגדיר מנגנון לייחד את המחלה הזו ממחלות אחרות".

מנכ"ל ארגון זכויות הצליאק, דן סולומון, אמר, "הכל דיבורים וזו לא תכנית רדיו – כבר 14 שנים מדברים וכלום לא קורה. אל תספרו לנו על בעיות תקציב – תביאו לנו פתרונות. בסוף הכל מתחיל ונגמר בכסף ובשר האוצר".

הוא סיפר כיצד הצליח להביא לשינוי ולהורדת מחירי מוצרים רבים, והזהיר כי סובסידיה למצרך תגיע בסופו של דבר גם לאנשים שבוחרים לצרוך את המוצרים ולא רק לחולים. ח"כ בן ארי אמרה כי סולומון חושב ששחולה צליאק צריך לקבל תמיכה ממדינת ישראל וקראה לו לומר זאת במפורש. סולומון אמר בתגובה: "אני רוצה שכל חולה צליאק ישלם כמו כל האחרים על לחם, פסטה ולא מעניין אותי איך תעשו את זה".

המשנה למנכ"ל משרד הכלכלה, ינון אלרועי, התייחס לדברי סולומון ואמר כי ברגע שיש חולה כל משפחתו צורת את המוצרים, ולכן צריך להסתכל על המצרך ולא על הנצרך.

"בכל העולם מחיר המוצרים גבוה יותר ממוצר רגיל וזה יומרני לצפות שהמחירים יהיו דומים. בעניין היבוא באנו בדברים מול המכס וברמה עקרונית יש הבנה לפתוח יבוא בדומה למוצרים לחולי סכרת. באשר ליצרנים – מפעל שמייצא לא צריך שום טובות ויכול לקבל תמיכה של עד 20% מענק הון במסגרת השקעותיו הרגילות", אמר אלרועי.

נציגת עמותת הצליאק, רקפת שפר, ציינה כי היא מרגישה שהדלתות בכנסת ובמשרד הבריאות פתוחות בפניהן. 

"אני חושבת שחובה שיהיה סיוע לנצרך, בדיוק בגלל כל הבעיות שפורטו. אנחנו יודעים את מגבלות התקציב, אבל החובה היא קודם כל לסייע לחולים שאין להם כסף לרכוש את המוצרים. דיברתי אתמול עם אישה שלא יכולה לקנות לחם בלי גלוטן ואישה אחרת ששולחת את הבנות שלה לבית ספר של ש"ס, כי שם נותנים אוכל בחינם, אבל עם גלוטן. כשבודקים את היבוא צריך לא לשפוך את התינוק עם המים, אם יהיו מעט יצרנים ומעט מוצרים נצא מופסדים – זה מה שהיה לפני 18 שנים ולחולים לא היה מה לאכול. המבצעים ברשתות השיווק זה לא פתרון – צריך פתרון מוסדי מוסדר".

סמנכ"ל עמותת ידיד, רן מלמד, אמר כי "השאלה האם רוצים להגדיר את המוצרים כתרופות – ואם כן זה צריך להופיע בסל הבריאות כתרופות". מנהלת איגוד המזון בהתאחדות התעשיינים, גליה שגיא, אמר כי מבחינת היצרנים החסמים הם חומרי הגלם היקרים, העבודה שהיא עתירת ידיים והיעדר מכונות שיועדות לעבוד עם קמח ללא גלוטן.

ח"כ איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני) הצביעה על בעיה נוספת, "סימון האלרגניים זה אחד הרעות החולות, לפי מחקר באירלנד 94% מהסימון של 'עלול להכיל' מתברר כלא נכון. צריך למצוא דרך לייצר נגישות למוצרים באמצעות פסי יצור ייחודים, עם השקעה בשיתוף משרד הכלכלה".

ח"כ חנין סיכם את הדיון ואמר, "מדובר במציאות בלתי נסבלת – במבחן התוצאה מדברים על קבוצה של חולים שמתמודדים עם מציאות קשה ביותר ומחלה שהטיפול בה הוא באמצעות מוצרי מזון שיקרים בכל קנה מידה. הסיבה למצב הזה זו העובדה יוצאת הדופן שמדינת ישראל מושכת את ידה מהטיפול בעניין ומשרד האוצר לא מכניס את היד לכיס. המדינה לא יכולה להמשיך להתעלם מקבוצה של חולים שאין להם ברירה אחרת. נקודת המפתח היא שהטיפול היחיד בחולים הוא מזון ללא גלוטן, לכן זה שווה ערך לתרופה. אני מציע למדינה לא להכריז על המזון כתרופה וללכת לוועדת סל התרופות, בשל ההשלכות, אלא ללכת למהלך מתון יותר של סיוע ישיר לחולי הצליאק, כמו בצרפת או בבריטניה וזה יבטיח שההנחה תשמש לנצרכים. זה פתרון שיעלה כסף, אבל בטח יעלה פחות מהאלטרנטיבות".