פך השמן שנמצא אמור היה להספיק ליום אחד, ובאורח פלא הספיק לשמונה ימים. לכאורה, יכול אדם לטעון שהנס היה שבעה ימים, כי מלכתחילה היה שמן ליום אחד, ומדוע אם כן אנו מדליקים נרות שמונה ימים? התשובה המופלאה לקושיה זו היא שהטבע עצמו הוא אחד הניסים הגדולים שקיימים.
ישנו סיפור יפהפה על רבי חנינא בן דוסא, שראה את בתו עצובה מפני שהחליפה כלי של חומץ בכלי של שמן, ואמר לה "מאי אכפת לך?! מי שאמר לשמן וידלוק, הוא יאמר לחומץ וידלוק" (תענית כה, א), שהרי גם שמן שדולק הוא בחינת נס.
ובכלל, כל תופעות הבריאה שסביבנו, שהן כה מובנות מאליהן עד כי אין אנו שמות לבנו אליהן - כולן בבחינת נס גלוי. היריון, לידה, הנקה, יכולתו של הגוף להפיק מן המזון את צרכיו ולהיפטר מן הפסולת, השמש שזורחת מדי יום, הגאות והשפל, השמים ממעל והארץ מתחת.
אז לכבוד נס הבריאה, ברצוני להרחיב על הטיפול במחלות אקוטיות.
הקדמה חשובה: מהי מחלה בראי הרפואה הטבעית?
מחלה אקוטית ברפואה הטבעית היא מהלך נכון וטבעי של הגוף שמטרתו להפטר מעודפי פסולת. הדוגמה הטובה ביותר לכך היא שיעול. שיעול הוא פעולת נשימה חזקה שמטרתה להוציא החוצה גורם זר או מזיק, כמו למשל גרגר אבק שחדר לריאות או ליחה שהצטברה. מכיוון שכך, הרי שהמחלה עצמה היא בעצם תהליך ההחלמה, ולכן חשוב מאוד לא להפריע לגוף לבצע את הפעולה הזו.
אולם לצערנו, רובנו ממהרים להדחיק מחלות ובכך למעשה לעצור את תהליך ההחלמה. במושג "הדחקה" הכוונה היא כל שימוש באמצעי טבעי או מלאכותי שעוצר את פעולת הניקוי והפינוי מהגוף. ההבדל בין האמצעי הטבעי למלאכותי הוא שבאמצעי הטבעי אין תוצרי לוואי נוספים ולגוף קל יותר להפריש ולדחות אותו. אמצעי מלאכותי הוא רעל בפני עצמו שמתווסף לגוף.
עם השנים התפתחה אמנות ההדחקה, והאדם למד כיצד לסתום את פתחי הניקוז של הגוף. פריחה על העור למשל היא ניסיון של הגוף להפריש פסולת דרך העור. אך רוב הפריחות מטופלות במשחות שסותמות את נקבוביות העור, ולמעשה משאירות את הפסולת בתוך הגוף.
דוגמה נוספת היא נזלת שהיא דרכו של הגוף להפריש רעלים ופסולת דרך הריאות. אם אנחנו נוטלים תרופות שמדכאות את התהליך או מייבשות את הנזלת אזי שוב, מה שהיה צריך לצאת נשאר בפנים. אין דרך להיפטר מרעלים אלא על ידי פינויָם מהגוף. התרופות למעשה מביסות את כוחות הריפוי של הטבע. כל עוד הנחת היסוד היא שמחלה היא בעיה ושהסימפטום הוא המחלה - לא יימצא פתרון. שיטות ההדחקה הולכות ומשתכללות, וכשאנו מדחיקים אמנם בטווח הקצר נעלמים הסימפטומים המציקים, אבל לטווח הארוך אנחנו במסלול הנכון להיווצרותה של מחלה כרונית.
כדי לעזור לגוף בתהליך ההחלמה רצוי לתת לו את כל התנאים הנחוצים לשם ריפוי:
- מנוחה
פיזית, מנטלית ורגשית. הגוף זקוק לכל כוחותיו כדי להפנותם לריפוי. בשינה יורד קצב חילוף החומרים ואנרגיית הגוף מופנית לריפוי ולניקוי. בהיבט הרגשי - רגשות שואבים המון אנרגיה, ולכן חשוב לא להתעצבן או להתרגש.
מצוות ביקור חולים מלמדת אותנו על חשיבות הנפש בריפוי. גדול הרופאים, הרמב"ם, מדבר על כך שכל חולה צריך עידוד ושמחה. לפי הרמ"ד ואלי, רופא ומקובל מהמאה השש עשרה, כל תפקידו של הרופא הוא "לפשט לחולה את העקמומיות שבלב". המטרה: לא לגרום לדליפה אנרגטית, שהיא בפני עצמה אחד מגורמי המחלה, ומאידך להרגיע ולנסוך אמונה וביטחון במטפל. פחד, לחץ ודיכאון מדכאים את האנרגיה הריפויית. צריך לחזק את האמונה בכוח הטבע לרפא.
- אוויר
לחולה אסור להיות במקום מעופש. הפסולת צריכה חימצון כדי שהגוף ישרוף ויפרק אותה, ולכן חשובה אספקה טרייה של חמצן, זרימת אוויר נקי וצח ותחלופת אוויר. בנוסף לכך החולה פולט רעלים בנשימה, ויש צורך באוורור החדר שבו הוא נמצא.
- תזונה
על החולה לעשות שינוי תזונתי, משום שהעיכול מצריך אנרגיה רבה שהגוף זקוק לה לצורך לריפוי. הדבר הטוב ביותר לעשות בזמן מחלה אקוטית הוא לצום. סיבה נוספת היא שבזמן מחלה כל הממברנות והריריות מפרישות רעלים, ובזמן פליטה אין קליטה. במקרים שבהם הצום אינו מתאפשר - כמו חולשה רבה או רזון - יש להימנע מחלבונים, שומנים ועמילנים ולצרוך מיצי פירות וירקות.
התרופה הטובה ביותר: מניעה
אותו רבי חנינא בן דוסא הוזעק יום אחד למקום שהיה בו ערוד, שהוא נחש שהיה ממית כל מי שקרב אליו. ביקש רבי חנינא בן דוסא שיראו לו היכן חורו של הערוד, הכניס את רגלו אל החור ומת אותו הערוד. נטל רבי חנינא בן דוסא את הערוד וכרכו סביב כתפיו, הביאו לבית המדרש ואמר: "ראו בניי, אין ערוד ממית אלא החטא ממית".
מסיפור זה אנו למדים כי אין מקרה. ערוד לא יכיש אותך ויגרום למותך, אם לא קדמה לכך פעולה שלך שהובילה לחטא, להחמצה, לסטייה מהדרך. והנמשל לענייננו: מחלה לא תוקפת אותנו כך סתם. אם ראינו קודם שהרפואה הטבעית רואה במחלה אקוטית ניסיון של הגוף להפריש פסולת, הרי שבכדי למנוע מהגוף את הצטברות הפסולת פשוט צריך להפסיק להעמיס עליו פסולת:
- לצרוך מזון נקי וטבעי בלי תוספי מזון, חומרים משמרים, צבעי מאכל, משפרי טעם ושאר מרעין בישין.
- להימנע מאכילת יתר. גם אם אנחנו אוכלים מזון בריא וטבעי ואפילו אורגני, אכילת יתר תגרום להיווצרות פסולת עודפת ותכביד על הגוף בתהליכי הניקוי.
- לדאוג לאוויר נקי ככל האפשר ולהרחיק מכשירים חשמליים מחדרי השינה.
- להוסיף תנועה לחיים - תנועה פיזית ותנועה נפשית. לפעמים רגשות תקועים כמו טינה, צער, כעס או דאגה גורמים לרעילות גבוהה בגוף יותר ממזון לא בריא. יותר ויותר מחקרים מצביעים על הקשר שבין רגשות לא מאוזנים לבין פעילותה של מערכת החיסון שלנו.
- לדאוג למנוחה מספקת, שכן במנוחה מתבצעים עיקר תהליכי הניקוי.
- להקפיד לאכול פירות וירקות טריים. מרבית הוויטמינים נהרסים בחום ולכן מולץ לצרוך את המזונות טרם בושלו או חוממו. כמו כן האנזימים המצויים בירקות ופירות נהרסים בבישול, וכך אנו מפסידים את תרומתם לתהליכי הניקוי בגופנו.
לחזק את מערכת החיסון על ידי הקפדה על אכילת מזונות המכילים את החומרים הבאים:
» ויטמין C - נמצא בכל פרי וירק טריים, במיוחד בפירות הטרופיים והסובטרופיים: מנגו, פפאיה, גויאבה. אינו מצוי בפירות יבשים. נמצא גם בפלפל אדום וירוק, בברוקולי, בהדרים, בעגבניות, בירקות עליים, בתפוחי אדמה ובתות שדה.
» אבץ - מצוי באגוזים לסוגיהם, בגרעיני דלעת, בשומשום, בשעועית, בדגנים מלאים, בחסה ובמוצרים מן החי.
» ויטמין E - נמצא בתפוח, בבננה, בשעועית, בגזר, בחסה, באפונה, בתפוח אדמה, בבטטה, באורז, בשמן נבט חיטה, בתירס, באבוקדו, בנבטי אספסת, בחוביזה ובשקדים. מצוי גם בביצים, בבשר, בשמרים ובשמנים צמחיים.
» סלניום - סלניום מצוי בשפע באגוזי מלך, ובכמות הגדולה ביותר באגוז ברזיל. חשוב לא לצרוך יותר מחמישה אגוזי ברזיל ביום, שכן עודף בסלניום עלול להיות רעיל.
שיהיה לנו חורף בריא.
פורסם ב''פנימה''