
חודש הוא יחידה שלמה במרחב הזמן. כל התהליכים הגדולים שמתרחשים בטבע באותו החודש, כמו שמים שנפתחים או נסגרים, אדמה שמקבלת או נותנת, מתרחשים גם אצלנו כחלק מהבריאה. אפשר להרגיש זאת בגוף ובנפש. הבנה של מהות הזמן היא כלי יעיל לחיים. למה? כי כשאנחנו מבינות קצת ממה שקורה ממילא בעולם, אנחנו יכולות להיכנס לראש הזה. אנחנו יכולות להיעזר בהסתכלות חדשה על הקושי האישי שלנו, לקרוא לו אתגר ואולי אפילו לשמוח בו.
כי הנה החושך יכסה ארץ
מובא בספר יצירה שבטבת פועלת מידת הכעס בנפש, ואיבר הכבד בגוף. בטבת חשוך מאוד בעולם. בחודש הזה יש הכי פחות שעות יום והאוויר מגיע לשיא הקור, אבל דווקא אז יש נקודת מפנה והכיוון מתהפך. האדמה, שכל החורף עומדת בתרדמתה, כאילו שמרה את כל החום שלה לעצמה והתחילה להיפתח.
החושך סיים להתעצם. החל מחודש זה האור עולה ומתארך, ויחד איתו יש התעוררות ותנועה כלפי חוץ. בחודש טבת מקבלת התמצית צורה של אנרגיית פריצה, שיש לה הרבה כוח. בגוף התמצית הזאת היא נוזל הדם, והאחראי על זרימתו החופשית הוא איבר הכבד.
כדי להבין זאת היטב אפשר לתאר זרע טמון באדמה שקילף קליפתו והחל לנבוט, אך עדיין אינו נראה על פני השטח.
טבת הוא הרגע הזה שכבר הצמחת משהו, אבל הוא קטן, טרי וחדש, וממש לא בשל לפריצה. שלב די מעצבן. כמו שהמורה ביסודי הייתה אומרת: "יש לה פוטנציאל...". זה יכול להיות גם מרגש כמו צעד ראשון של בחור בעולם הגדול, או מותח כמו עסק חדש שהקמת ויש להמתין עד שיצמח. התפרצויות של מתח ועצבים הן תוצר לוואי, כמו קליפה שנושרת אצל כל מי שלא רוצה להיתקע במקום. כועס מי שרוצה לזוז, ליצור, לגדול, אך משהו חוסם בעדו.
כשרצו החכמים הסיניים, אלה עם הזקן הארוך, לתאר כעס, הם ציירו ארבעה חיצים בעלי בסיס משותף הפונים לארבעה כיוונים שונים. הכעס כנראה מצביע על כך שהתרחקנו יותר מדי מנקודת המרכז. בעצם, מה הבעיה כאן? הרי הצמח יודע להפוך אור שמש לאנרגיית צמיחה וגדילה. אבל כרגע, בהיותו טמון באדמה, מאין ישאב כוח ואור? אם לא מבחוץ אז כנראה מבפנים. אני שואבת מעצמי ממש. יש לי בנק של אור פנימי. בחודש כסלו אגרתי לפקעת שלי שמחה רבה, אמונה מהניסים, גאוות יחידה על גילוי כוחות הנפש של אבותיי. אור ותקווה הם ממש כמו חשמל נקי שמזרז תהליכי גדילה.
מה עושים עם הכעס הזה על הבוקר? שותים מיץ לימון, על הבוקר. אוכלים נבטוטים של קטניות כמו מאש ועדשים.
נקודת דיקור הקשורה לכבד ללחיצה בבית:
באזור החיבור בין עצמות בוהן הרגל הראשונה לשנייה, מצאי אזור רגיש במיוחד ולחצי כמה פעמים ביום. חודש טוב. ויהי רצון שתגיע הטבה של טבת.
פורסם בפנימה