אפשרויות רבות עם התפתחות הטכנולוגיה
אפשרויות רבות עם התפתחות הטכנולוגיהצילום: פנימה

מסופר על שרה אמנו, האם האולטימטיבית, שנולדה איילונית – לא היה לה רחם, כך שהיא לא הייתה יכולה ללדת כלל. והנה, נעשה לה נס, והיא מתבשרת על הלידה הקרבה ובאה.

אבל שרה אומרת "ואדוני זקן". למה היא מתכוונת? קיבלתי מחמי ז"ל פירוש מדהים לשאלה זו.

הקב"ה מתגלה בעולמנו בפנים שונות, כמו שמתואר למשל בשיר הכבוד: "ויחזו בך זקנה ובחרות, ושער ראשך בשיבה ושחרות". הנה יש בהנהגה של הקב"ה כביכול זקֵן, הנהגה של עולם כמנהגו נוהג. ומנגד הנהגה של צעיר, מתפרץ ומשתולל.
שרה לא דיברה כלל על אברהם, אלא כלפי הקב"ה: "ותצחק שרה בקרבה לאמור: אחרי בלותי הייתה לי עדנה ואדוני - כלומר הקב"ה - זקן" (בראשית יח, יב). הקב"ה בזמן של הנהגה זקנה: קמעא קמעא בלי ניסים גלויים. ועל זה אומר הקב"ה: "למה זה צחקה שרה לאמור האף אמנם אלד ואני זקנתי?" (בראשית יח, יג). כלומר, האם אני-הקב"ה משועבד להנהגת זקן? יהיו כאן ניסים גלויים.

והיא ממשיכה: "אחרי בלותי הייתה לי עדנה?". כי בנוסף לכך שרחם אין לה, השחלות שלה כבר עייפות והביציות אינן פוריות. מדובר כאן בכמה ניסים משולבים - בריאה של מערכת רבייה הכוללת רחם ושחלות וביציות צעירות ומתפקדות, וכן ציפייה לשרידות גוף של אישה בת תשעים בתהליך ההיריון והלידה המסוכנים בדרך כלל אצל נשים מבוגרות מאוד. אך בעיניי יש כאן נס אחר, עוד יותר גדול: ההסתגלות הנפשית לגידול של תינוק בגיל כזה, לטיפוחו הפיזי והרגשי בימים ובלילות, לסבלנות לראות אותו צומח אט אט במסלול חייו המדויק לו, באמונה גדולה ובאמון אין קץ.

אפשרות לפונדקאות
גם היום יש קבוצת נשים קטנה, שמסיבות שונות אינן יכולות ללדת כתוצאה מעיוות רחמי קשה. לעתים מדובר באישה שעברה כריתת רחם או שקיים ברחם פגם שאינו מאפשר השרשה והתפתחות תקינה של היריון. 

עד כה נשים אלה מצאו מזור בהליך הסבוך של הפונדקאות. אך חשוב לזכור כי תהליך הפונדקאות מהפן הרפואי מיועד בעיקר לנשים שההיריון מהווה בעבורן סיכון בריאותי משמעותי, כגון נשים עם מחלת לב כיחלונית, מחלות ריאה כמו סיסטיק פיברוזיס ועוד. נשים אלה פוריות לגמרי, אך מסע ההיריון עלול להכביד מדי על מערכות גופן החיוניות, עד כדי סכנה. ואז, בתהליך של פונדקאות, אישה אחרת תורמת את רחמה כאינקובטור חי למשך תשעה חודשים רצופים לטובת הזוג המתקשה להרות. 
מדובר בהתקשרות חוזית משפטית עם אישה זרה, שלוקחת עליה תשעה חודשים של אי-ודאות ושל מעמסה גופנית ורגשית כבדה. היא אף עלולה להתקשר לעובר שגדל ברחמה ולסרב להחזיר אותו להוריו, או לחילופין לסרב בשעת הצורך לעבור טיפול שעשוי להציל את חייו. 

רחם מושתל
והנה, מסתמן פתרון אחר לנשים עם בעיות רחמיות שיכולות לצלוח היריון מבחינה בריאותית. 
לפני כשנתיים בוצעה בטורקיה השתלת רחם מאישה שהלכה לעולמה לאישה שהרחם שלה לא תפקד. ההשתלה הצליחה, אך עד עתה לא דווח על היריון ברחם המושתל. ואולם, ממש בימים אלה נולד לראשונה בבית חולים בשוודיה תינוק לאישה שעברה גם היא השתלת רחם. היולדת, בת שלושים ושש, נולדה בלי רחם אבל עם שחלות מתפקדות. תרמה לה את הרחם אישה בת שישים ואחת שנכנסה לכשל שחלתי כשבע שנים קודם לכן. ההשתלה עברה בשלום, ההפריה הצליחה, העובר גדל, והתינוק יולד בשבוע ה‑32 בניתוח קיסרי עקב התפתחות של רעלת היריון אצל האם כשהוא בריא ושלם. 

בתחילתו של התהליך עברו בני הזוג משוודיה הליך של הפריה חוץ-גופית, שבו נאספו ביציות מהשחלה והופרו בזרע האיש, ונוצרו כעשרה עוברים שהוקפאו. במסגרת השתלת הרחם השתמשו הרופאים בתרופות לדיכוי המערכת החיסונית של האישה למניעת דחיית השתל. שנה לאחר ההשתלה החליטו הרופאים שהרחם מוכן לקליטת אחד מהעוברים המוקפאים. ואכן, לאחר החזרת העובר לרחם אובחנה עדות להשרשה והתפתחות של היריון, עד הסוף הטוב.

יש שמפליגים הרחק, ופועלים ליישום צוואה ביולוגית שתאפשר לצעירים שנקטפו בדמי ימיהם והשאירו אחריהם חומר גנטי, לממש את המשכיותם. כך קם לאחרונה בנק הזרע לחיילים, וכבר נולדו כמה צאצאים בעקבותיו. גם לאישה שנפטרה נמצאה המשכיות בשימוש בעוברים שהוקפאו בחייה והוחדרו לאחר מותה לרחם של אישה אחרת, שהסכימה לעבור את מסע ההיריון, הלידה וגידול בנה הביולוגי של הנפטרת. אולם בכך נוצר מצב שבו ילד מגיח לעולם עם יתמות מובנית מראש, האם זה נכון? 
עת ללדת

אז נישאר צעירות לנצח? ואולי גם לאחר מותנו? התשובה היא שלא. אמנם לרחם יש יכולת רגנרציה - צמיחה מחדשת, ויכולת זו נשמרת שנים רבות לאחר סיום שנות הפריון. אך גם אם מערכת הרבייה שלנו יכולה לתעתע ולשנות את גילה, זה עדיין לא הופך את הגוף שלנו לצעיר יותר.

ומה עם הנפש? הרחם הוא איבר אל-מותי, וכמה זה סמלי - הוא מגלם בתוכו את הרחמנות האימהית שאינה יודעת גבול, כפי שמעיד עליו שמו. את היכולת להעניק, להכיל ולהרחיב את יריעות הלב עד בלי די. אך כמו שכתב שלמה המלך: "לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים". עת ללדת ועת לקצור את פירות עמלנו, עת לשמוח עם נכדינו ועת לשמוח בחלקנו. 

פורסם בפנימה

לרכישת מנוי