כמה ציפייה תמימה ומתוקה יש בילד לקראת יום הולדתו. כמה קל לשמח ילד ביום הולדתו, להתייחס אליו, לשמוח איתו ולהודות לקב"ה שנתן לנו את האוצר המתוק הזה. אבל אלוקים ברא את האדם ישר, והמה ביקשו חשבונות רבים.
כמה קל להסתבך, ואיך בקלות הופכים אירוע שמח וטוב לסיוט או למלכודת של יוקרה וכבוד. המפתח, כתמיד, נמצא אצל להורים. אם ההורים שמחים בפשטות, הם ימצאו את ההזדמנות לחגוג בנחת ובהנאה. הסיפור מתחיל להסתבך אם הם מלאי ייסורי מצפון או מחפשים מעמד. כי אז יום ההולדת הוא בהחלט במה או הזדמנות לפצות ולהיסחף.
לפני שנים רבות בתי עבדה במוסד לילדים ממשפחות הרוסות. היא הייתה המומה לראות אחרי שבת חופשית עם אילו שקי ממתקים הילדים הגיעו. זו הדרך הקלה לפיצוי. נכון שישנם מקומות שבהם הפקה בומבסטית הפכה לנורמה, אבל כשההורים שלמים עם מה שהם עושים - וזה לא רק יום הולדת, אלא גם בר מצווה או בת מצווה - גם הילד בתוכו פנימה שלם ושמח בחלקו.
לעומת זאת, אם ההורים עושים זאת ממקום של ריצוי, הרי הם תלויים בחסדו או במצב רוחו של הילד, לטוב ולמוטב. לעתים אני פוגשת הורים שהפיקו אירוע מושקע עד בלי די, ורואה כמה תסכול ואכזבה יש בהם כשהילד לא ממש מרוצה ושמח.
ובכן, השמחה ושביעות הרצון אינם קשורים בבומבסטיות של האירוע אלא בקשר הפנימי ובשמחה הפנימית המשודרת. מצד שני, יש בהחלט מקום להקשיב לילד ולכבד את רצונו. זה ממש לא אומר להסכים איתו, אבל זה כן אומר לא להתנגד אליו או לזלזל בו.
אפשר בהחלט לשמור על קשר נקי ותקשורת פתוחה, בלי מריבות, אבל לעמוד על מה שחשוב או עקרוני לנו, ההורים. בצורה כזאת, גם אם הילד אינו מרוצה ההורה אינו מאוים אלא יכול להישאר קשוב ואפילו מנחם, ולא להטיח בילד את העלבון והאכזבה ולהתערבב ברגשותיו.
אגב, כדאי שההורים יחקרו באומץ את עצמם: אולי בכלל כל ההפקה היא כדי לתמוך במעמד שלהם? יום הולדת הוא יום שמח. אם לא תיפלו למערבולות, לכעס ולתסכול, קרוב לוודאי שילדיכם ייסחף לשמחה שלכם איתו. מזל טוב.
פורסם ב''פנימה''