
מכה שכתובה בתורה
שלושה רבעים מילדי ישראל סובלים מנגע הכינמת לפחות פעם אחת במהלך חייהם. בין 15 ל‑20 אחוזים מהילדים בני ארבע עד שלוש עשרה סובלים מהמטרד המגרד בכל זמן נתון. ובכל זאת, כשאני שומעת שלכל הילדים של השכנות אין כינים ורק לילדיי יש, אני מתה מכינה. ולא, אין נחמה בכינה נחמה.
בראש מורכן ליקטתי מעט טיפים למיגור הנגע הנורא ההוא, הכינמת, ועל הדרך גם אנפץ לכן כמה מיתוסים נפוצים. כבר מגרד לי.
מיתוסים:
ראש בראש
כינים אינן קופצות או מתעופפות מראש לראש כמו בסרט הכינה נחמה. הכינים זוחלות. הן יכולות להגיע ממשענת הכיסא או ממברשת השיער וכמובן מחיבור בין ראשים. כשאתם או בסביבתכם נגועים, הימנעו מלהתקרב זה לזה כדי לא להידבק וכדי לא להדביק.
קפיצת ראש
בבריכת השחייה לא נדבקים בכינים. כינים אינן יודעות לשחות. אבל ניתן להידבק כאשר נחים על מגבת ראש ליד ראש.
בלי הבדל דת, צבע, או מין
צבע השיער לא משפיע על בחירת מקום קינון הכינים. גם אם צבעת לסגול חציל וגם אם את ג'ינג'ית או בלונדינית אין לך ביטוח. מה שכן, בנות נדבקות פי שניים יותר מבנים. לא בגלל אורך שיערן או נתונים ביולוגיים אחרים, אלא כנראה בשל הקרבה הפיזית הקיימת בחברת בנות יותר מאשר בחברת הבנים.
אין חסינות
ההנחה שכינים מתיישבות על ראש מלוכלך בלבד אינה נכונה. בין אם הראש נקי ובין אם לא - מכת הכינים באה לבקר. הכינה אפילו מעדיפה ראש נקי, שם היא יכולה לחיות לאורך זמן. יתר על כן, יש אימהות שמדווחות שפשוט הפסיקו להשתמש בתכשירי שמפו למיניהם והכינים נעלמו. אז לקנות תכשירים עם חומרים מפחידים זה לא ממש כנייה בטוחה.
לא עונתית
הכינים מתארחות בראשנו בעיקר בחודשי החורף - נכון במידה מסוימת, אבל לא רק.
עמידות
שיחתום לי מי שמבטיח שתכשיר כימי כלשהו ישמיד לי את הכינים ב‑100%! יתר על כן, הכינים מפתחות עמידות לתכשירים אלו ולכן יעילותם נפגמת.
מוצצת דם
הכינה ניזונה מהדם שלנו, וזה קורה באמצעות ניקוב עור הקרקפת ארבע-חמש פעמים ביום. בעת פעולה זו מפרישה הכינה רוק שנדבק לעור וגורם לגירוד מטריד ובלתי נסבל. לכן, תחושת הגירוד שהילדים מרגישים אין מקורה בכך שהכינים מטיילות על הראש. אז אל תכעסי עליו, אין ילד מתגרד, יש ילד שמגרד לו.
זה מרתיח
בעבר סברו שעם ההידבקות בכינים חובה להרתיח את המצעים והבגדים. זה לא נכון. כינים מתקיימות, כאמור, רק כאשר הן מוצצות דם. מספיק לארוז את המצעים בשקית ניילון לכמה ימים עד שהן ימותו ברעב.
עומדות בלוח זמנים
הכינה חיה על ראש האדם מחזור חיים שלם של כ‑30 יום. מדי יום היא מסוגלת להטיל שש ביצים. תכפילו ותעשו את החישוב לבד... הגירוד, אגב, יתחיל רק כשלושה או ארבעה שבועות לאחר הימצאות הכינה על הראש.
כיני טרור
הכינה הצעירה בוקעת מן הביצה לאחר כשבוע עד תשעה ימים. הקליפה של הביצה נשארת דבוקה לשיער במשך חצי שנה (!), חלקן אף לא יבקעו לעולם. לכן, הימצאות של ביצים אינה מעידה על קן טרור ואין עניין להילחם בהן. הן דבוקות לשערות ועטופות בחומר עמיד בפני קוטלי כינים למיניהם. אל לנו לחשוש. הכינים אמנם עוטות שחור, מנסות לכבוש שטחים ומאיימות על ראשינו, אך הן עדיין לא טרוריסטיות עורפות ראשים.
טיפול:
בדרך הטבע
להלן טיפול טבעי למיגור הכינים. המצרכים: חצי כוס חומץ הדרים וחצי כוס שמן צמחי (לא שמן זית). הוראות הכנה: מקציפים במיקסר עד לקבלת עיסה לבנה ודי נוזלית. מורחים את התמיסה על השיער (לא על הקרקפת), מסרקים במברשת רגילה, אוספים את השיער וממתינים שעה. לאחר מכן מסרקים שוב ומתחילים לסרק במסרק סמיך, כשבכל פעם טובלים את המסרק בתמיסה. האורחים הלא רצויים נופלים שדודים מן הראש, כולל הדורות הבאים.
נחמה לא אוהבת מרגרינה
מרחי כמות נכבדה של מרגרינה מומסת על השיער, עטפי אותו והשאירי כך ללילה או לכמה שעות. המרגרינה חונקת את הכינים וגם מקלה על שחרור הדבק של הביצים.
מכת חשמל
בחנויות תוכלו למצוא דרך נוספת, אכזרית בהחלט: מסרק כינים חשמלי שפועל על ידי פריקה של מתח חשמלי כאשר הוא בא במגע עם החרקים הקטנים הללו. הכינים נלכדות במסרק וגורמות לקצר החשמלי שמשמיד אותן לחלוטין. המכשיר קל להפעלה, נוח ובטוח לשימוש. מה גם שאין צורך לסרק את כל השיער, אלא את אזור הקרקפת בלבד, מכיוון ששם נמצאות הכינים החיות. זהו פתרון ללא נוזלים וללא רעלים - שווה לנסות! חיסרון בולט: לא ממש אפקטיבי לשיער מתולתל שעלול להסתבך במסרק ולהכאיב.
לעצלות שבינינו
טרנד חדש שיובא אלינו היישר מחו"ל מספק טיפול יסודי ומקיף לכל דורש בסלון כינים. במקום שבעצם נראה ומתפקד גם כמספרה, על הדרך, מטפלות נשים מיומנות בזקנים, נשים וטף הנגועים במגיפה. טיפול אחד או שניים אצלן ימגרו את הנגע לחלוטין. התענוג עולה כסף ומשתנה בהתאם לאורך השיער. כתבי בגוגל "סלון להסרת כינים".
שוחד לאוצר הקטן
אימהות רבות מוצאות את עצמן נאבקות למיגור הנגע במקביל למאבק מול הילד שלא מוכן שייגעו בו אפילו, בטח שלא יסרקו אותו ועוד במסרק סמיך. בדיקת כינים פשוטה יכולה להיות סיוט להורה וטראומה לילד. אז כדי להיות קצת יותר ידידותיים, שימו לקטן סרט בזמן הטיפול והבטיחו לו שהכול ייגמר בסוף הסרט. שימו אותו על כיסא מלכות גבוה ותקעו לו ביד וופל. הרבה הצלחה!
מניעה:
אין כניסה לכינים
רבים יגידו לך שאפשר למנוע. קשה לכתוב את זה, אבל כמעט אין דרך בטוחה למנוע ב‑100% הדבקה בכינים, אבל תמיד אפשר לעשות השתדלות. כולנו מכירות את הרוזמרין עם ריחו החזק, ויש כאלו שמורחות גם חומץ. שמים שתי טיפות מאחורי כל אוזן וגם בעורף. לרוב, הכינים לא ירצו לבוא לבקר עם אחד הריחות הללו. אך יש גם סיכון לא קטן שאם תשלחו את הילד או הילדה כך לגן, החברים עלולים לברוח מהם. מניסיון שלי.
אין כניסה לכינים 2
לחילופין אפשר להשתמש בשמפו או מרכך המכילים רוזמרין. שימוש קבוע בהם ישיג אפקט דומה, אם כי פחות יעיל. את המרכך רצוי להשאיר על השיער למשך מספר דקות לפני השטיפה.
איסוף מונע אספסוף
כדי לא לחשוף לאויב שטחים ריקים מומלץ בחום לאסוף את השיער באופן קבוע. אם יש לילדה שיער ארוך, צמות יהיו האלטרנטיבה הכי טובה על מנת לצמצם מגע עם שערות החברים בגן. בכנות, אין טעם לכנות בכינויים ילד מכונם. רק קצת להיזהר לא להצמיד אליו את הראש.
על בטוח
נכון, זה מתיש, אבל שווה את זה. אחת לשבוע או שבועיים עברי עם מסרק סמיך בשיער וודאי כי לא מסתתרות שם כינים חיות או ביצי כינים. שימי לב כי ברגע שאחד מבני המשפחה נדבק יש צורך לבדוק את כולם ויפה שעה אחת קודם.
אפילוג
הסבתות שלנו השתמשו בנפט (רחמנא ליצלן!), ויש אגדה שמספרת כי היו הורים שהשתמשו ברוב ייאושם ב‑300 , ה' ירחם ויציל. אז דעי לך: אין שום ייאוש בכינה כלל. טיפול מתמיד ועקבי ואמצעי מניעה יובילו (בסייעתא דשמיא) לאפס תקלות.
פורסם ב''פנימה''