שאלה: שלום הרב, אני לא מרגישה שה' אוהב אותי. אני בסך הכול בן אדם טוב, אבל אני לא מצליחה להרגיש את אהבתו כלפיי. האם זה יצר הרע? איך אפשר להרגיש טוב יותר מול ריבונו של עולם? אשמח מאוד לתשובה, תודה.
תשובה: שלום רב, כשאדם וחוה היו בגן עדן, הם ידעו והרגישו שהשם אוהב אותם. אהבה אין סופית, עמוקה, מנחמת, שנתנה טעם ומשמעות לכל רגע בחיים. אבל אז בא הנחש ושכנע את חוה שהקדוש ברוך הוא מונע מהם את עץ הדעת בגלל שהוא שונא אותם. ברגע שחוה האמינה בזה היה כבר קל מאוד לשכנע אותה לחטוא. מי שאינו אהוב אינו אוהב. מי ששנוא שונא. מי ששונא נוקם וחוטא. זהו בעצם המסר העיקרי של היצר הרע לכל אחד מאיתנו: אתה לא אהוב, אתה לא רצוי, אין לך שום ערך וחשיבות בעולם, ומכאן ועד החטא הדרך קצרה מאוד.
היום הכי שחור לעם ישראל, תשעה באב, הפך ליום של פורענות כאשר עם ישראל האמינו לדברי המרגלים, שגם הם, כמו הנחש, הביאו את בשורת שנאת אלוקים לאדם: "בשנאת ה' אותנו הוציאנו מארץ מצרים, לתת אותנו ביד האמורי להשמידנו" (דברים א, כז). וזה בדיוק מה שאת מרגישה. זה מה שכל אחד מאיתנו מרגיש במידה כזאת או אחרת. בודד, נטוש, לא רצוי. כן, זה היצר הרע. זה המסר המרכזי שלו. איך אפשר להרגיש טוב יותר מול ריבונו של עולם? הכול התחיל כשאדם וחוה האמינו לנחש שהשם שונא אותם.
הכול ייגמר כשנאמין לשם שהוא אוהב אותנו. כל יהודי הרי אומר בברכות קריאת שמע של שחרית את המילים הקדושות הללו: "אהבת עולם אהבתנו ה' אלוקינו, חמלה גדולה ויתרה חמלת עלינו". לא משנה מה עברנו, מה עשינו, כמה טעינו, אבא תמיד אוהב. "בין כך ובין כך קרויים לך בנים" (קידושין לו). אין שום עצת פלא להעביר את זה ללב, אבל הידיעה שהרגשת הלב של ריחוק וניתוק מהשם היא שקר – היא כבר צעד עצום לשינוי.
הצעד הבא הוא אמונה. אמונה פשוטה ותמימה שהשם אוהב אותנו תמיד, גם אם הלב אטום לחוש בזה, גם אם הלב חש אחרת והצעדים האלה ישפיעו, בסופו של דבר, גם על הלב. "אהבתי אתכם אמר ה'" (מלאכי א, ב), ומבאר המלבי"ם, שאהבת ה' לעמו היא אהבה גמורה בלי שום תנאי, ואפילו לא מצד מעשה אבותינו. ועוד כותב הזוהר הקדוש בעניין זה: "אילו היו יודעים בני האדם את גודל האהבה שאוהב הקדוש ברוך הוא לישראל - היו שואגים ככפירים לרדוף אחריו" (זוהר חלק ב' דף ה). זו היא האמת. ושום תחושה זרה לאמת או חוסר תחושה לא יוכלו לשנות אותה!
פורסם בפנימה