הפיגוע האחרון סמוך לקניון מעלה אדומים מחדד בפעם המי יודע כמה את ההבנה שמדיניות ההכלה שהנהיג ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון יעלון בגל הטרור הנוכחי היא שגויה ומסוכנת.
הסרטון הקשה שטרם הותר לפרסום מתעד את אכזריות המחבל. הסרטון אכזרי מכדי לתאר את המעשה המזוויע במילים. אלו אינם בני אדם. הם אינם בני אנוש. הן מפלצות. חיות אדם המהלכות על שתיים הצמאות לדם יהודי.
המפלצות הללו מסתובבות לנו בין הרגליים. בסופרמרקטים. במעדניות ובבתי העסק. ברחובות ובקניונים. חיות האדם הללו בינינו יום יום שעה שעה, וכל זאת בחסות מדיניות ההכלה של בוגי וביבי.
ביבי ובוגי מלגלגים על איווט ליברמן שדורש יד קשה. הם תוקפים את נפתלי בנט שעל פי פרסומים שונים מבקש להחריף את תגובות הממשלה. הם טוענים שהם שולפים פתרונות מהבטן. שהם משוללי היגיון ביטחוני. שבשביל להחזיר את הביטחון צריך להבין בביטחון.
אז זהו, ביבי, שאולי לא. אולי כדאי להתחיל להקשיב לליברמן. אולי כדאי לפעול קצת מהבטן, מהלב, לזנוח קצת את המתמטיקה הביטחונית המקובלת, או כפי שנפתלי בנט מבקש: לחשוב קצת מחוץ לקופסה. יש לנו פצצות מתקתקות מתחת לרגליים. למה לא מעיפים אותן בכל הכח אל מעבר להרי החושך?
מה שעצוב הוא שנתניהו לא עושה כלום. אם היה כאן ראש ממשלה מהשמאל הוא היה כבר פותח מזמן ביוזמת שלום. אולי היה מרגיע את האזור. אולי לא. אבל ביבי לא עושה כלום. לא שלום ולא ביטחון. אתמול דווח ששר האוצר משה כחלון העביר את כספי המיסים לרשות הפלסטינית. חלק ממה שנקרא 'שלום כלכלי'. אפילו עם זה נתניהו לא רוצה להיות מזוהה.
אין מדובר בדפוס חדש. תמונות הזוועה של המחבל הערבי המכה בגרזן ללא רחמים יהודי תמים החזירו אותי באחת לאירועי תרפ"ט. שלמה סלונים ז"ל, הלך לעולמו בב' חשון תשע"ה, היה אדם יקר ומיוחד. בכל שנה באזכרה לקדושי תרפ"ט הוא היה זה שאמר קדיש לזכר הוריו אחיו סבו וסבתו ובני המשפחה שנרצחו.
בזמן פרעות תרפ"ט הוא היה תינוק בן כשנה וחצי. אלפי פורעים ערבים התנפלו על בתי היהודים והחלו לטבוח אנשים, נשים וטף. שלמה הפעוט נפצע קשה ממכת גרזן בראשו, ואיבד את הכרתו. הוא שכב מתחת לגויות בני משפחתו. חייו ניצלו בנס.
נזכרתי גם באיש ההתיישבות היהודית משה זר שב-1983 ניצל מהתנקשות בחייו כאשר בעל קרקעות ערבי עמו סחר הכה אותו בגרזן בפניו ובגרונו, ירה בו ופצעו קשה. זר אושפז לתקופה ארוכה, אך שב והחלים. לאור פציעתו האנושה של המאבטח הפעם כלל לא ברור שהסיפור הזה ייגמר בטוב.
ביבי, אולי בכל זאת הגיע הזמן להקשיב לאיווט ליברמן.